Psalmorum 141

1 Psalmus David. Domine, clamavi ad te: exaudi me; intende voci meæ, cum clamavero ad te.

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃

2 Dirigatur oratio mea sicut incensum in conspectu tuo; elevatio manuum mearum sacrificium vespertinum.

תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃

3 Pone, Domine, custodiam ori meo, et ostium circumstantiæ labiis meis.

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃

4 Non declines cor meum in verba malitiæ, ad excusandas excusationes in peccatis; cum hominibus operantibus iniquitatem, et non communicabo cum electis eorum.

אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃

5 Corripiet me justus in misericordia, et increpabit me: oleum autem peccatoris non impinguet caput meum. Quoniam adhuc et oratio mea in beneplacitis eorum:

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃

6 absorpti sunt juncti petræ judices eorum. Audient verba mea, quoniam potuerunt.

נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃

7 Sicut crassitudo terræ erupta est super terram, dissipata sunt ossa nostra secus infernum. (Sheol h7585)

כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ (Sheol h7585)

8 Quia ad te, Domine, Domine, oculi mei; in te speravi, non auferas animam meam.

כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃

9 Custodi me a laqueo quem statuerunt mihi, et a scandalis operantium iniquitatem.

שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃

10 Cadent in retiaculo ejus peccatores: singulariter sum ego, donec transeam.

יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃