Psalmorum 140

1 In finem. Psalmus David. Eripe me, Domine, ab homine malo; a viro iniquo eripe me.

למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃

2 Qui cogitaverunt iniquitates in corde, tota die constituebant prælia.

אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃

3 Acuerunt linguas suas sicut serpentis; venenum aspidum sub labiis eorum.

שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃

4 Custodi me, Domine, de manu peccatoris, et ab hominibus iniquis eripe me. Qui cogitaverunt supplantare gressus meos:

שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃

5 absconderunt superbi laqueum mihi. Et funes extenderunt in laqueum; juxta iter, scandalum posuerunt mihi.

טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃

6 Dixi Domino: Deus meus es tu; exaudi, Domine, vocem deprecationis meæ.

אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃

7 Domine, Domine, virtus salutis meæ, obumbrasti super caput meum in die belli.

יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃

8 Ne tradas me, Domine, a desiderio meo peccatori: cogitaverunt contra me; ne derelinquas me, ne forte exaltentur.

אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃

9 Caput circuitus eorum: labor labiorum ipsorum operiet eos.

ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃

10 Cadent super eos carbones; in ignem dejicies eos: in miseriis non subsistent.

ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃

11 Vir linguosus non dirigetur in terra; virum injustum mala capient in interitu.

איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃

12 Cognovi quia faciet Dominus judicium inopis, et vindictam pauperum.

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃

13 Verumtamen justi confitebuntur nomini tuo, et habitabunt recti cum vultu tuo.

אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃