< Psalmorum 105 >

1 Alleluja. Confitemini Domino, et invocate nomen ejus; annuntiate inter gentes opera ejus.
הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃
2 Cantate ei, et psallite ei; narrate omnia mirabilia ejus.
שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃
3 Laudamini in nomine sancto ejus; lætetur cor quærentium Dominum.
התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃
4 Quærite Dominum, et confirmamini; quærite faciem ejus semper.
דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃
5 Mementote mirabilium ejus quæ fecit; prodigia ejus, et judicia oris ejus:
זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃
6 semen Abraham servi ejus; filii Jacob electi ejus.
זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃
7 Ipse Dominus Deus noster; in universa terra judicia ejus.
הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃
8 Memor fuit in sæculum testamenti sui; verbi quod mandavit in mille generationes:
זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
9 quod disposuit ad Abraham, et juramenti sui ad Isaac:
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃
10 et statuit illud Jacob in præceptum, et Israël in testamentum æternum,
ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃
11 dicens: Tibi dabo terram Chanaan, funiculum hæreditatis vestræ:
לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃
12 cum essent numero brevi, paucissimi, et incolæ ejus.
בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
13 Et pertransierunt de gente in gentem, et de regno ad populum alterum.
ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
14 Non reliquit hominem nocere eis: et corripuit pro eis reges.
לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
15 Nolite tangere christos meos, et in prophetis meis nolite malignari.
אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
16 Et vocavit famem super terram, et omne firmamentum panis contrivit.
ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
17 Misit ante eos virum: in servum venumdatus est, Joseph.
שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃
18 Humiliaverunt in compedibus pedes ejus; ferrum pertransiit animam ejus:
ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃
19 donec veniret verbum ejus. Eloquium Domini inflammavit eum.
עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃
20 Misit rex, et solvit eum; princeps populorum, et dimisit eum.
שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃
21 Constituit eum dominum domus suæ, et principem omnis possessionis suæ:
שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃
22 ut erudiret principes ejus sicut semetipsum, et senes ejus prudentiam doceret.
לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃
23 Et intravit Israël in Ægyptum, et Jacob accola fuit in terra Cham.
ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃
24 Et auxit populum suum vehementer, et firmavit eum super inimicos ejus.
ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃
25 Convertit cor eorum, ut odirent populum ejus, et dolum facerent in servos ejus.
הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃
26 Misit Moysen servum suum; Aaron quem elegit ipsum.
שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
27 Posuit in eis verba signorum suorum, et prodigiorum in terra Cham.
שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃
28 Misit tenebras, et obscuravit; et non exacerbavit sermones suos.
שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
29 Convertit aquas eorum in sanguinem, et occidit pisces eorum.
הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃
30 Edidit terra eorum ranas in penetralibus regum ipsorum.
שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃
31 Dixit, et venit cœnomyia et ciniphes in omnibus finibus eorum.
אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃
32 Posuit pluvias eorum grandinem: ignem comburentem in terra ipsorum.
נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
33 Et percussit vineas eorum, et ficulneas eorum, et contrivit lignum finium eorum.
ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃
34 Dixit, et venit locusta, et bruchus cujus non erat numerus:
אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃
35 et comedit omne fœnum in terra eorum, et comedit omnem fructum terræ eorum.
ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
36 Et percussit omne primogenitum in terra eorum, primitias omnis laboris eorum.
ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃
37 Et eduxit eos cum argento et auro, et non erat in tribubus eorum infirmus.
ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃
38 Lætata est Ægyptus in profectione eorum, quia incubuit timor eorum super eos.
שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
39 Expandit nubem in protectionem eorum, et ignem ut luceret eis per noctem.
פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
40 Petierunt, et venit coturnix, et pane cæli saturavit eos.
שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
41 Dirupit petram, et fluxerunt aquæ: abierunt in sicco flumina.
פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
42 Quoniam memor fuit verbi sancti sui, quod habuit ad Abraham puerum suum.
כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃
43 Et eduxit populum suum in exsultatione, et electos suos in lætitia.
ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃
44 Et dedit illis regiones gentium, et labores populorum possederunt:
ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃
45 ut custodiant justificationes ejus, et legem ejus requirant.
בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃

< Psalmorum 105 >