Psalmorum 104
1 Ipsi David. Benedic, anima mea, Domino: Domine Deus meus, magnificatus es vehementer. Confessionem et decorem induisti,
| ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ |
2 amictus lumine sicut vestimento. Extendens cælum sicut pellem,
| עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ |
3 qui tegis aquis superiora ejus: qui ponis nubem ascensum tuum; qui ambulas super pennas ventorum:
| המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ |
4 qui facis angelos tuos spiritus, et ministros tuos ignem urentem.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ |
5 Qui fundasti terram super stabilitatem suam: non inclinabitur in sæculum sæculi.
| יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ |
6 Abyssus sicut vestimentum amictus ejus; super montes stabunt aquæ.
| תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ |
7 Ab increpatione tua fugient; a voce tonitrui tui formidabunt.
| מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ |
8 Ascendunt montes, et descendunt campi, in locum quem fundasti eis.
| יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ |
9 Terminum posuisti quem non transgredientur, neque convertentur operire terram.
| גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ |
10 Qui emittis fontes in convallibus; inter medium montium pertransibunt aquæ.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ |
11 Potabunt omnes bestiæ agri; expectabunt onagri in siti sua.
| ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ |
12 Super ea volucres cæli habitabunt; de medio petrarum dabunt voces.
| עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ |
13 Rigans montes de superioribus suis; de fructu operum tuorum satiabitur terra:
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ |
14 producens fœnum jumentis, et herbam servituti hominum, ut educas panem de terra,
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ |
15 et vinum lætificet cor hominis: ut exhilaret faciem in oleo, et panis cor hominis confirmet.
| ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ |
16 Saturabuntur ligna campi, et cedri Libani quas plantavit:
| ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ |
17 illic passeres nidificabunt: herodii domus dux est eorum.
| אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ |
18 Montes excelsi cervis; petra refugium herinaciis.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ |
19 Fecit lunam in tempora; sol cognovit occasum suum.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ |
20 Posuisti tenebras, et facta est nox; in ipsa pertransibunt omnes bestiæ silvæ:
| תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ |
21 catuli leonum rugientes ut rapiant, et quærant a Deo escam sibi.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ |
22 Ortus est sol, et congregati sunt, et in cubilibus suis collocabuntur.
| תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ |
23 Exibit homo ad opus suum, et ad operationem suam usque ad vesperum.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ |
24 Quam magnificata sunt opera tua, Domine! omnia in sapientia fecisti; impleta est terra possessione tua.
| מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ |
25 Hoc mare magnum et spatiosum manibus; illic reptilia quorum non est numerus: animalia pusilla cum magnis.
| זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ |
26 Illic naves pertransibunt; draco iste quem formasti ad illudendum ei.
| שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ |
27 Omnia a te expectant ut des illis escam in tempore.
| כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ |
28 Dante te illis, colligent; aperiente te manum tuam, omnia implebuntur bonitate.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ |
29 Avertente autem te faciem, turbabuntur; auferes spiritum eorum, et deficient, et in pulverem suum revertentur.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ |
30 Emittes spiritum tuum, et creabuntur, et renovabis faciem terræ.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ |
31 Sit gloria Domini in sæculum; lætabitur Dominus in operibus suis.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ |
32 Qui respicit terram, et facit eam tremere; qui tangit montes, et fumigant.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ |
33 Cantabo Domino in vita mea; psallam Deo meo quamdiu sum.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ |
34 Jucundum sit ei eloquium meum; ego vero delectabor in Domino.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ |
35 Deficiant peccatores a terra, et iniqui, ita ut non sint. Benedic, anima mea, Domino.
| יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ |
