Psalmorum 102
1 Oratio pauperis, cum anxius fuerit, et in conspectu Domini effuderit precem suam. Domine, exaudi orationem meam, et clamor meus ad te veniat.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Non avertas faciem tuam a me: in quacumque die tribulor, inclina ad me aurem tuam; in quacumque die invocavero te, velociter exaudi me.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 Quia defecerunt sicut fumus dies mei, et ossa mea sicut cremium aruerunt.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 Percussus sum ut fœnum, et aruit cor meum, quia oblitus sum comedere panem meum.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 A voce gemitus mei adhæsit os meum carni meæ.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 Similis factus sum pellicano solitudinis; factus sum sicut nycticorax in domicilio.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 Vigilavi, et factus sum sicut passer solitarius in tecto.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Tota die exprobrabant mihi inimici mei, et qui laudabant me adversum me jurabant:
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 quia cinerem tamquam panem manducabam, et potum meum cum fletu miscebam,
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 a facie iræ et indignationis tuæ: quia elevans allisisti me.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 Dies mei sicut umbra declinaverunt, et ego sicut fœnum arui.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 Tu autem, Domine, in æternum permanes, et memoriale tuum in generationem et generationem.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Tu exsurgens misereberis Sion, quia tempus miserendi ejus, quia venit tempus:
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 quoniam placuerunt servis tuis lapides ejus, et terræ ejus miserebuntur.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 Et timebunt gentes nomen tuum, Domine, et omnes reges terræ gloriam tuam:
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 quia ædificavit Dominus Sion, et videbitur in gloria sua.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 Respexit in orationem humilium et non sprevit precem eorum.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Scribantur hæc in generatione altera, et populus qui creabitur laudabit Dominum.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 Quia prospexit de excelso sancto suo; Dominus de cælo in terram aspexit:
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 ut audiret gemitus compeditorum; ut solveret filios interemptorum:
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 ut annuntient in Sion nomen Domini, et laudem ejus in Jerusalem:
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 in conveniendo populos in unum, et reges, ut serviant Domino.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 Respondit ei in via virtutis suæ: Paucitatem dierum meorum nuntia mihi:
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 ne revoces me in dimidio dierum meorum, in generationem et generationem anni tui.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Initio tu, Domine, terram fundasti, et opera manuum tuarum sunt cæli.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 Ipsi peribunt, tu autem permanes; et omnes sicut vestimentum veterascent. Et sicut opertorium mutabis eos, et mutabuntur;
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 tu autem idem ipse es, et anni tui non deficient.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 Filii servorum tuorum habitabunt, et semen eorum in sæculum dirigetur.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
