Liber Numeri 13
1 Ibique locutus est Dominus ad Moysen, dicens:
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 Mitte viros, qui considerent terram Chanaan, quam daturus sum filiis Israël, singulos de singulis tribubus, ex principibus.
| שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃ |
3 Fecit Moyses quod Dominus imperaverat, de deserto Pharan mittens principes viros, quorum ista sunt nomina.
| וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃ |
4 De tribu Ruben, Sammua filium Zechur.
| ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃ |
5 De tribu Simeon, Saphat filium Huri.
| למטה שמעון שפט בן חורי׃ |
6 De tribu Juda, Caleb filium Jephone.
| למטה יהודה כלב בן יפנה׃ |
7 De tribu Issachar, Igal filium Joseph.
| למטה יששכר יגאל בן יוסף׃ |
8 De tribu Ephraim, Osee filium Nun.
| למטה אפרים הושע בן נון׃ |
9 De tribu Benjamin, Phalti filium Raphu.
| למטה בנימן פלטי בן רפוא׃ |
10 De tribu Zabulon, Geddiel filium Sodi.
| למטה זבולן גדיאל בן סודי׃ |
11 De tribu Joseph, sceptri Manasse, Gaddi filium Susi.
| למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃ |
12 De tribu Dan, Ammiel filium Gemalli.
| למטה דן עמיאל בן גמלי׃ |
13 De tribu Aser, Sthur filium Michaël.
| למטה אשר סתור בן מיכאל׃ |
14 De tribu Nephthali, Nahabi filium Vapsi.
| למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃ |
15 De tribu Gad, Guel filium Machi.
| למטה גד גאואל בן מכי׃ |
16 Hæc sunt nomina virorum, quos misit Moyses ad considerandam terram: vocavitque Osee filium Nun, Josue.
| אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃ |
17 Misit ergo eos Moyses ad considerandam terram Chanaan, et dixit ad eos: Ascendite per meridianam plagam. Cumque veneritis ad montes,
| וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃ |
18 considerate terram, qualis sit: et populum qui habitator est ejus, utrum fortis sit an infirmus: si pauci numero an plures:
| וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃ |
19 ipsa terra, bona an mala: urbes quales, muratæ an absque muris:
| ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃ |
20 humus, pinguis an sterilis, nemorosa an absque arboribus. Confortamini, et afferte nobis de fructibus terræ. Erat autem tempus quando jam præcoquæ uvæ vesci possunt.
| ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃ |
21 Cumque ascendissent, exploraverunt terram a deserto Sin, usque Rohob intrantibus Emath.
| ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃ |
22 Ascenderuntque ad meridiem, et venerunt in Hebron, ubi erant Achiman et Sisai et Tholmai filii Enac: nam Hebron septem annis ante Tanim urbem Ægypti condita est.
| ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃ |
23 Pergentesque usque ad Torrentem botri, absciderunt palmitem cum uva sua, quem portaverunt in vecte duo viri. De malis quoque granatis et de ficis loci illius tulerunt:
| ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃ |
24 qui appellatus est Nehelescol, id est Torrens botri, eo quod botrum portassent inde filii Israël.
| למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃ |
25 Reversique exploratores terræ post quadraginta dies, omni regione circuita,
| וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃ |
26 venerunt ad Moysen et Aaron et ad omnem cœtum filiorum Israël in desertum Pharan, quod est in Cades. Locutique eis et omni multitudini ostenderunt fructus terræ:
| וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃ |
27 et narraverunt, dicentes: Venimus in terram, ad quam misisti nos, quæ revera fluit lacte et melle, ut ex his fructibus cognosci potest:
| ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃ |
28 sed cultores fortissimos habet, et urbes grandes atque muratas. Stirpem Enac vidimus ibi.
| אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃ |
29 Amalec habitat in meridie, Hethæus et Jebusæus et Amorrhæus in montanis: Chananæus vero moratur juxta mare et circa fluenta Jordanis.
| עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃ |
30 Inter hæc Caleb compescens murmur populi, qui oriebatur contra Moysen, ait: Ascendamus, et possideamus terram, quoniam poterimus obtinere eam.
| ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃ |
31 Alii vero, qui fuerant cum eo, dicebant: Nequaquam ad hunc populum valemus ascendere, quia fortior nobis est.
| והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃ |
32 Detraxeruntque terræ, quam inspexerant, apud filios Israël, dicentes: Terra, quam lustravimus, devorat habitatores suos: populus, quem aspeximus, proceræ staturæ est.
| ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃ |
33 Ibi vidimus monstra quædam filiorum Enac de genere giganteo: quibus comparati, quasi locustæ videbamur.
| ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃ |
