Lamentationes 5
1 Recordare, Domine, quid acciderit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ |
2 Hæreditas nostra versa est ad alienos, domus nostræ ad extraneos.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ |
3 Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
| יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ |
4 Aquam nostram pecunia bibimus; ligna nostra pretio comparavimus.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ |
5 Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ |
6 Ægypto dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ |
7 Patres nostri peccaverunt, et non sunt: et nos iniquitates eorum portavimus.
| אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ |
8 Servi dominati sunt nostri: non fuit qui redimeret de manu eorum.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ |
9 In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ |
10 Pellis nostra quasi clibanus exusta est, a facie tempestatum famis.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ |
11 Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ |
12 Principes manu suspensi sunt; facies senum non erubuerunt.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ |
13 Adolescentibus impudice abusi sunt, et pueri in ligno corruerunt.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ |
14 Senes defecerunt de portis, juvenes de choro psallentium.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ |
15 Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ |
16 Cecidit corona capitis nostri: væ nobis, quia peccavimus!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ |
17 Propterea mœstum factum est cor nostrum; ideo contenebrati sunt oculi nostri,
| על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ |
18 propter montem Sion quia disperiit; vulpes ambulaverunt in eo.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ |
19 Tu autem, Domine, in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ |
20 Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudine dierum?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ |
21 Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros, sicut a principio.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ |
22 Sed projiciens repulisti nos: iratus es contra nos vehementer.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ |
