Job 8
1 Respondens autem Baldad Suhites, dixit:
| ויען בלדד השוחי ויאמר |
2 Usquequo loqueris talia, et spiritus multiplex sermones oris tui?
| עד-אן תמלל-אלה ורוח כביר אמרי-פיך |
3 Numquid Deus supplantat judicium? aut Omnipotens subvertit quod justum est?
| האל יעות משפט ואם-שדי יעות-צדק |
4 Etiam si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suæ:
| אם-בניך חטאו-לו וישלחם ביד-פשעם |
5 tu tamen si diluculo consurrexeris ad Deum, et Omnipotentem fueris deprecatus;
| אם-אתה תשחר אל-אל ואל-שדי תתחנן |
6 si mundus et rectus incesseris: statim evigilabit ad te, et pacatum reddet habitaculum justitiæ tuæ,
| אם-זך וישר אתה כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך |
7 in tantum ut si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד |
8 Interroga enim generationem pristinam, et diligenter investiga patrum memoriam
| כי-שאל-נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם |
9 (hesterni quippe sumus, et ignoramus, quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram),
| כי-תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי-ארץ |
10 et ipsi docebunt te, loquentur tibi, et de corde suo proferent eloquia.
| הלא-הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים |
11 Numquid vivere potest scirpus absque humore? aut crescere carectum sine aqua?
| היגאה-גמא בלא בצה ישגה-אחו בלי-מים |
12 Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit.
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל-חציר ייבש |
13 Sic viæ omnium qui obliviscuntur Deum, et spes hypocritæ peribit.
| כן--ארחות כל-שכחי אל ותקות חנף תאבד |
14 Non ei placebit vecordia sua, et sicut tela aranearum fiducia ejus.
| אשר-יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו |
15 Innitetur super domum suam, et non stabit; fulciet eam, et non consurget.
| ישען על-ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום |
16 Humectus videtur antequam veniat sol, et in ortu suo germen ejus egredietur.
| רטב הוא לפני-שמש ועל גנתו ינקתו תצא |
17 Super acervum petrarum radices ejus densabuntur, et inter lapides commorabitur.
| על-גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה |
18 Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum, et dicet: Non novi te.
| אם-יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך |
19 Hæc est enim lætitia viæ ejus, ut rursum de terra alii germinentur.
| הן-הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו |
20 Deus non projiciet simplicem, nec porriget manum malignis,
| הן-אל לא ימאס-תם ולא-יחזיק ביד-מרעים |
21 donec impleatur risu os tuum, et labia tua jubilo.
| עד-ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה |
22 Qui oderunt te induentur confusione, et tabernaculum impiorum non subsistet.
| שנאיך ילבשו-בשת ואהל רשעים איננו |
