Job 21
1 Respondens autem Job, dixit:
| ויען איוב ויאמר |
2 Audite, quæso, sermones meos, et agite pœnitentiam.
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Sustinete me, et ego loquar: et post mea, si videbitur, verba, ridete.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 Numquid contra hominem disputatio mea est, ut merito non debeam contristari?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Attendite me et obstupescite, et superponite digitum ori vestro.
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco, et concutit carnem meam tremor.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 Quare ergo impii vivunt, sublevati sunt, confortatique divitiis?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Semen eorum permanet coram eis: propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Domus eorum securæ sunt et pacatæ, et non est virga Dei super illos.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Bos eorum concepit, et non abortivit: vacca peperit, et non est privata fœtu suo.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, et infantes eorum exultant lusibus.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 Tenent tympanum et citharam, et gaudent ad sonitum organi.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 Qui dixerunt Deo: Recede a nobis, et scientiam viarum tuarum nolumus.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 Quis est Omnipotens, ut serviamus ei? et quid nobis prodest si oraverimus illum?
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua, consilium impiorum longe sit a me.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 Quoties lucerna impiorum extinguetur, et superveniet eis inundatio, et dolores dividet furoris sui?
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 Erunt sicut paleæ ante faciem venti, et sicut favilla quam turbo dispergit.
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 Deus servabit filiis illius dolorem patris, et cum reddiderit, tunc sciet.
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 Videbunt oculi ejus interfectionem suam, et de furore Omnipotentis bibet.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se, et si numerus mensium ejus dimidietur?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 Numquid Deus docebit quispiam scientiam, qui excelsos judicat?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 Iste moritur robustus et sanus, dives et felix:
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 viscera ejus plena sunt adipe, et medullis ossa illius irrigantur:
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 alius vero moritur in amaritudine animæ absque ullis opibus:
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 et tamen simul in pulvere dormient, et vermes operient eos.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 Certe novi cogitationes vestras, et sententias contra me iniquas.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 Dicitis enim: Ubi est domus principis? et ubi tabernacula impiorum?
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Interrogate quemlibet de viatoribus, et hæc eadem illum intelligere cognoscetis:
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 quia in diem perditionis servatur malus, et ad diem furoris ducetur.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Quis arguet coram eo viam ejus? et quæ fecit, quis reddet illi?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Ipse ad sepulchra ducetur, et in congerie mortuorum vigilabit.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 Dulcis fuit glareis Cocyti, et post se omnem hominem trahet, et ante se innumerabiles.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 Quomodo igitur consolamini me frustra, cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati?
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
