Job 14
1 Homo natus de muliere, brevi vivens tempore, repletur multis miseriis.
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז |
2 Qui quasi flos egreditur et conteritur, et fugit velut umbra, et numquam in eodem statu permanet.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד |
3 Et dignum ducis super hujuscemodi aperire oculos tuos, et adducere eum tecum in judicium?
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך |
4 Quis potest facere mundum de immundo conceptum semine? nonne tu qui solus es?
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד |
5 Breves dies hominis sunt: numerus mensium ejus apud te est: constituisti terminos ejus, qui præteriri non poterunt.
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר |
6 Recede paululum ab eo, ut quiescat, donec optata veniat, sicut mercenarii, dies ejus.
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו |
7 Lignum habet spem: si præcisum fuerit, rursum virescit, et rami ejus pullulant.
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל |
8 Si senuerit in terra radix ejus, et in pulvere emortuus fuerit truncus illius,
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו |
9 ad odorem aquæ germinabit, et faciet comam, quasi cum primum plantatum est.
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע |
10 Homo vero cum mortuus fuerit, et nudatus, atque consumptus, ubi, quæso, est?
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו |
11 Quomodo si recedant aquæ de mari, et fluvius vacuefactus arescat:
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש |
12 sic homo, cum dormierit, non resurget: donec atteratur cælum, non evigilabit, nec consurget de somno suo.
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם |
13 Quis mihi hoc tribuat, ut in inferno protegas me, et abscondas me donec pertranseat furor tuus, et constituas mihi tempus in quo recorderis mei? (Sheol h7585)
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) |
14 Putasne mortuus homo rursum vivat? cunctis diebus quibus nunc milito, expecto donec veniat immutatio mea.
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי |
15 Vocabis me, et ego respondebo tibi: operi manuum tuarum porriges dexteram.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף |
16 Tu quidem gressus meos dinumerasti: sed parce peccatis meis.
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי |
17 Signasti quasi in sacculo delicta mea, sed curasti iniquitatem meam.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני |
18 Mons cadens defluit, et saxum transfertur de loco suo:
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו |
19 lapides excavant aquæ, et alluvione paulatim terra consumitur: et hominem ergo similiter perdes.
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת |
20 Roborasti eum paululum, ut in perpetuum transiret: immutabis faciem ejus, et emittes eum.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו |
21 Sive nobiles fuerint filii ejus, sive ignobiles, non intelliget.
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו |
22 Attamen caro ejus, dum vivet, dolebit, et anima illius super semetipso lugebit.
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל |
