Isaiæ 48
1 Audite hæc, domus Jacob, qui vocamini nomine Israël, et de aquis Juda existis; qui juratis in nomine Domini, et Dei Israël recordamini non in veritate neque in justitia.
| שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃ |
2 De civitate enim sancta vocati sunt, et super Deum Israël constabiliti sunt: Dominus exercituum nomen ejus.
| כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃ |
3 Priora ex tunc annuntiavi, et ex ore meo exierunt, et audita feci ea: repente operatus sum, et venerunt.
| הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃ |
4 Scivi enim quia durus es tu, et nervus ferreus cervix tua, et frons tua ærea.
| מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃ |
5 Prædixi tibi ex tunc; antequam venirent, indicavi tibi, ne forte diceres: Idola mea fecerunt hæc, et sculptilia mea et conflatilia mandaverunt ista.
| ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃ |
6 Quæ audisti, vide omnia; vos autem, num annuntiastis? Audita feci tibi nova ex tunc, et conservata sunt quæ nescis.
| שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃ |
7 Nunc creata sunt et non ex tunc; et ante diem, et non audisti ea, ne forte dicas: Ecce ego cognovi ea.
| עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃ |
8 Neque audisti, neque cognovisti, neque ex tunc aperta est auris tua: scio enim quia prævaricans prævaricaberis, et transgressorem ex utero vocavi te.
| גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃ |
9 Propter nomen meum longe faciam furorem meum, et laude mea infrenabo te, ne intereas.
| למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך׃ |
10 Ecce excoxi te, sed non quasi argentum; elegi te in camino paupertatis.
| הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃ |
11 Propter me, propter me faciam, ut non blasphemer; et gloriam meam alteri non dabo.
| למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן׃ |
12 Audi me, Jacob, et Israël, quem ego voco: ego ipse, ego primus, et ego novissimus.
| שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון׃ |
13 Manus quoque mea fundavit terram, et dextera mea mensa est cælos; ego vocabo eos, et stabunt simul.
| אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃ |
14 Congregamini, omnes vos, et audite: quis de eis annuntiavit hæc? Dominus dilexit eum, faciet voluntatem suam in Babylone, et brachium suum in Chaldæis.
| הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃ |
15 Ego, ego locutus sum, et vocavi eum; adduxi eum, et directa est via ejus.
| אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃ |
16 Accedite ad me et audite hoc: non a principio in abscondito locutus sum: ex tempore antequam fieret, ibi eram: et nunc Dominus Deus misit me, et spiritus ejus.
| קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃ |
17 Hæc dicit Dominus, redemptor tuus, Sanctus Israël: Ego Dominus Deus tuus, docens te utilia, gubernans te in via qua ambulas.
| כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃ |
18 Utinam attendisses mandata mea: facta fuisset sicut flumen pax tua, et justitia tua sicut gurgites maris:
| לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃ |
19 et fuisset quasi arena semen tuum, et stirps uteri tui ut lapilli ejus; non interisset et non fuisset attritum nomen ejus a facie mea.
| ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני׃ |
20 Egredimini de Babylone, fugite a Chaldæis, in voce exsultationis annuntiate: auditum facite hoc, et efferte illud usque ad extrema terræ. Dicite: Redemit Dominus servum suum Jacob.
| צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃ |
21 Non sitierunt in deserto, cum educeret eos: aquam de petra produxit eis, et scidit petram, et fluxerunt aquæ.
| ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃ |
22 Non est pax impiis, dicit Dominus.
| אין שלום אמר יהוה לרשעים׃ |
