Genesis 4
1 Adam vero cognovit uxorem suam Hevam, quæ concepit et peperit Cain, dicens: Possedi hominem per Deum.
| והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה |
2 Rursumque peperit fratrem ejus Abel. Fuit autem Abel pastor ovium, et Cain agricola.
| ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה |
3 Factum est autem post multos dies ut offerret Cain de fructibus terræ munera Domino.
| ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה |
4 Abel quoque obtulit de primogenitis gregis sui, et de adipibus eorum: et respexit Dominus ad Abel, et ad munera ejus.
| והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו |
5 Ad Cain vero, et ad munera illius non respexit: iratusque est Cain vehementer, et concidit vultus ejus.
| ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו |
6 Dixitque Dominus ad eum: Quare iratus es? et cur concidit facies tua?
| ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך |
7 nonne si bene egeris, recipies: sin autem male, statim in foribus peccatum aderit? sed sub te erit appetitus ejus, et tu dominaberis illius.
| הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו |
8 Dixitque Cain ad Abel fratrem suum: Egrediamur foras. Cumque essent in agro, consurrexit Cain adversus fratrem suum Abel, et interfecit eum.
| ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו |
9 Et ait Dominus ad Cain: Ubi est Abel frater tuus? Qui respondit: Nescio: num custos fratris mei sum ego?
| ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי |
10 Dixitque ad eum: Quid fecisti? vox sanguinis fratris tui clamat ad me de terra.
| ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה |
11 Nunc igitur maledictus eris super terram, quæ aperuit os suum, et suscepit sanguinem fratris tui de manu tua.
| ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך |
12 Cum operatus fueris eam, non dabit tibi fructus suos: vagus et profugus eris super terram.
| כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ |
13 Dixitque Cain ad Dominum: Major est iniquitas mea, quam ut veniam merear.
| ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא |
14 Ecce ejicis me hodie a facie terræ, et a facie tua abscondar, et ero vagus et profugus in terra: omnis igitur qui invenerit me, occidet me.
| הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני |
15 Dixitque ei Dominus: Nequaquam ita fiet: sed omnis qui occiderit Cain, septuplum punietur. Posuitque Dominus Cain signum, ut non interficeret eum omnis qui invenisset eum.
| ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו |
16 Egressusque Cain a facie Domini, habitavit profugus in terra ad orientalem plagam Eden.
| ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן |
17 Cognovit autem Cain uxorem suam, quæ concepit, et peperit Henoch: et ædificavit civitatem, vocavitque nomen ejus ex nomine filii sui, Henoch.
| וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך |
18 Porro Henoch genuit Irad, et Irad genuit Maviaël, et Maviaël genuit Mathusaël, et Mathusaël genuit Lamech.
| ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך |
19 Qui accepit duas uxores, nomen uni Ada, et nomen alteri Sella.
| ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה |
20 Genuitque Ada Jabel, qui fuit pater habitantium in tentoriis, atque pastorum.
| ותלד עדה את יבל הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה |
21 Et nomen fratris ejus Jubal: ipse fuit pater canentium cithara et organo.
| ושם אחיו יובל הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב |
22 Sella quoque genuit Tubalcain, qui fuit malleator et faber in cuncta opera æris et ferri. Soror vero Tubalcain, Noëma.
| וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה |
23 Dixitque Lamech uxoribus suis Adæ et Sellæ: Audite vocem meam, uxores Lamech; auscultate sermonem meum: quoniam occidi virum in vulnus meum, et adolescentulum in livorem meum.
| ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי |
24 Septuplum ultio dabitur de Cain: de Lamech vero septuagies septies.
| כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה |
25 Cognovit quoque adhuc Adam uxorem suam: et peperit filium, vocavitque nomen ejus Seth, dicens: Posuit mihi Deus semen aliud pro Abel, quem occidit Cain.
| וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין |
26 Sed et Seth natus est filius, quem vocavit Enos: iste cœpit invocare nomen Domini.
| ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה |
