< Exodus 1 >

1 Hæc sunt nomina filiorum Israël qui ingressi sunt in Ægyptum cum Jacob: singuli cum domibus suis introierunt:
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃
2 Ruben, Simeon, Levi, Judas,
ראובן שמעון לוי ויהודה׃
3 Issachar, Zabulon et Benjamin,
יששכר זבולן ובנימן׃
4 Dan et Nephthali, Gad et Aser.
דן ונפתלי גד ואשר׃
5 Erant igitur omnes animæ eorum qui egressi sunt de femore Jacob, septuaginta: Joseph autem in Ægypto erat.
ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃
6 Quo mortuo, et universis fratribus ejus, omnique cognatione illa,
וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃
7 filii Israël creverunt, et quasi germinantes multiplicati sunt: ac roborati nimis, impleverunt terram.
ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃
8 Surrexit interea rex novus super Ægyptum, qui ignorabat Joseph.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃
9 Et ait ad populum suum: Ecce, populus filiorum Israël multus, et fortior nobis est.
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃
10 Venite, sapienter opprimamus eum, ne forte multiplicetur: et si ingruerit contra nos bellum, addatur inimicis nostris, expugnatisque nobis egrediatur de terra.
הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃
11 Præposuit itaque eis magistros operum, ut affligerent eos oneribus: ædificaveruntque urbes tabernaculorum Pharaoni, Phithom et Ramesses.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃
12 Quantoque opprimebant eos, tanto magis multiplicabantur, et crescebant:
וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃
13 oderantque filios Israël Ægyptii, et affligebant illudentes eis,
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃
14 atque ad amaritudinem perducebant vitam eorum operibus duris luti et lateris, omnique famulatu, quo in terræ operibus premebantur.
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃
15 Dixit autem rex Ægypti obstetricibus Hebræorum, quarum una vocabatur Sephora, altera Phua,
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃
16 præcipiens eis: Quando obstetricabitis Hebræas, et partus tempus advenerit: si masculus fuerit, interficite eum: si femina, reservate.
ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃
17 Timuerunt autem obstetrices Deum, et non fecerunt juxta præceptum regis Ægypti, sed conservabant mares.
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃
18 Quibus ad se accersitis, rex ait: Quidnam est hoc quod facere voluistis, ut pueros servaretis?
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃
19 Quæ responderunt: Non sunt Hebreæ sicut ægyptiæ mulieres: ipsæ enim obstetricandi habent scientiam, et priusquam veniamus ad eas, pariunt.
ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃
20 Bene ergo fecit Deus obstetricibus: et crevit populus, confortatusque est nimis.
וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃
21 Et quia timuerunt obstetrices Deum, ædificavit eis domos.
ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃
22 Præcepit ergo Pharao omni populo suo, dicens: Quidquid masculini sexus natum fuerit, in flumen projicite: quidquid feminini, reservate.
ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

< Exodus 1 >