Actuum Apostolorum 26
1 Agrippa vero ad Paulum ait: Permittitur tibi loqui pro temetipso. Tunc Paulus extenta manu cœpit rationem reddere:
| ”יש לך רשות לספר את גרסתך“, אמר אגריפס לפולוס. בתנועות ידיים החל פולוס להגן על עצמו לפני בית־הדין. |
2 De omnibus quibus accusor a Judæis, rex Agrippa, æstimo me beatum apud te cum sim defensurus me hodie,
| ”בר־מזל אני, כבוד המלך אגריפס, על שניתנה לי הזכות להשמיע באוזניך את תשובותיי להאשמותיהם של היהודים, |
3 maxime te sciente omnia, et quæ apud Judæos sunt consuetudines et quæstiones: propter quod obsecro patienter me audias.
| כי אני יודע שאתה בקיא בחוקינו ובמנהגינו. אני מבקש ממך, אנא, הקשב לי בסבלנות. |
4 Et quidem vitam meam a juventute, quæ ab initio fuit in gente mea in Jerosolymis, noverunt omnes Judæi:
| ”כל היהודים יודעים שמאז ימי נעורי בטרסוס, ומאוחר יותר בירושלים, קיבלתי חינוך יהודי מסורתי, ותמיד חייתי על־פי הדרך שבה חונכתי. |
5 præscientes me ab initio (si velint testimonium perhibere) quoniam secundum certissimam sectam nostræ religionis vixi pharisæus.
| לו היו מוכנים להודות בכך, היו מאשרים שבשאלת קיום התורה והמסורת הייתי תמיד בין הפרושים המחמירים ביותר. |
6 Et nunc, in spe quæ ad patres nostros repromissionis facta est a Deo, sto judicio subjectus:
| אולם הסיבה האמיתית להאשמותיהם שונה לחלוטין; הם מתנכלים לי רק משום שאני מצפה להתגשמות הבטחת ה׳ לאבותינו. |
7 in quam duodecim tribus nostræ nocte ac die deservientes, sperant devenire. De qua spe accusor a Judæis, rex.
| שנים־עשר שבטי ישראל מתפללים יומם ולילה שה׳ יגשים את אותה הבטחה שלה אני מצפה. אדוני המלך, בגלל צפייה זאת הם מאשימים אותי! |
8 Quid incredibile judicatur apud vos, si Deus mortuos suscitat?
| אך האם זה פשע להאמין בתחיית המתים? האם אינכם מאמינים שאלוהים יכול להקים בני אדם לתחייה? |
9 Et ego quidem existimaveram me adversus nomen Jesu Nazareni debere multa contraria agere,
| ”גם אני חשבתי בעבר שחובתי להציק ולהזיק למאמינים בישוע מנצרת. |
10 quod et feci Jerosolymis, et multos sanctorum ego in carceribus inclusi, a principibus sacerdotum potestate accepta: et cum occiderentur, detuli sententiam.
| אסרתי רבים מהקדושים בירושלים, ואף קיבלתי מראשי הכוהנים רשות בכתב לעשות זאת. וכאשר נידונו הקדושים למוות, נתתי את הסכמתי המלאה. |
11 Et per omnes synagogas frequenter puniens eos, compellebam blasphemare: et amplius insaniens in eos, persequebar usque in exteras civitates.
| פעמים רבות עברתי מבית־כנסת אחד לשני, ותחת עינויים אילצתי את המאמינים המשיחיים לגדף את המשיח. למעשה התנגדתי להם בחריפות שכזאת, עד שרדפתי אותם גם בחוץ לארץ. |
12 In quibus dum irem Damascum cum potestate et permissu principum sacerdotum,
| ”יום אחד יצאתי לדמשק, בסמכותם של הכוהנים ועם ברכתם, כדי לאסור את המאמינים המשיחיים. |
13 die media in via vidi, rex, de cælo supra splendorem solis circumfulsisse me lumen, et eos qui mecum simul erant.
| בצהרי היום, אדוני המלך, זרח לפתע אור בהיר יותר מזוהר השמש והציף אותי ואת מלווי. |
14 Omnesque nos cum decidissemus in terram, audivi vocem loquentem mihi hebraica lingua: Saule, Saule, quid me persequeris? durum est tibi contra stimulum calcitrare.
| כולנו נפלנו ארצה, ואני שמעתי קול מדבר אלי:’שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי? קשה לך לבעוט בדרבנות!‘ |
15 Ego autem dixi: Quis es, domine? Dominus autem dixit: Ego sum Jesus, quem tu persequeris.
| ”’מי אתה, אדוני?‘שאלתי.”והקול ענה:’אני ישוע שאותו אתה רודף! |
16 Sed exsurge, et sta super pedes tuos: ad hoc enim apparui tibi, ut constituam te ministrum, et testem eorum quæ vidisti, et eorum quibus apparebo tibi,
| עתה קום על רגליך, כי נגליתי אליך כדי למנותך להיות לי למשרת ועד. עליך לספר לעולם כולו את אשר ראית היום ואת אשר אראה לך בעתיד. |
17 eripiens te de populo et gentibus, in quas nunc ego mitto te,
| אני אגן עליך מפני בני עמך ומפני הגויים. כן, אשלח אותך אל הגויים, |
18 aperire oculos eorum, ut convertantur a tenebris ad lucem, et de potestate Satanæ ad Deum, ut accipiant remissionem peccatorum, et sortem inter sanctos, per fidem quæ est in me.
| כדי שתפקח את עיניהם לראות את מצבם האמיתי, כך שיחזרו בתשובה ויחיו באור האלוהים, ולא בחשכת השטן. לשם מה? כדי שאלוהים יסלח לחטאיהם, וייתן להם נחלה יחד עם שאר בני־האדם שטוהרו מחטאיהם והוקדשו לי באמונה‘. |
19 Unde, rex Agrippa, non fui incredulus cælesti visioni:
| ”וכך, המלך אגריפס, לא התמרדתי נגד החיזיון הזה מן השמים. |
20 sed his qui sunt Damasci primum, et Jerosolymis, et in omnem regionem Judææ, et gentibus, annuntiabam, ut pœnitentiam agerent, et converterentur ad Deum, digna pœnitentiæ opera facientes.
| תחילה בישרתי את הדבר לאנשי דמשק, לאחר מכן בירושלים ובכל יהודה, ואחר כך גם לגויים. קראתי לכל בני־האדם לזנוח את חטאיהם, לשוב אל אלוהים ולהוכיח את חרטת לבם במעשים טובים. |
21 Hac ex causa me Judæi, cum essem in templo, comprehensum tentabant interficere.
| מסיבה זאת עצרו אותי היהודים בבית־המקדש וניסו להרוג אותי. |
22 Auxilio autem adjutus Dei usque in hodiernum diem, sto, testificans minori atque majori, nihil extra dicens quam ea quæ prophetæ locuti sunt futura esse, et Moyses,
| אולם ה׳ הגן עלי, והיום אני עדיין חי ויכול לספר עובדות אלה לכולם – לקטנים ולגדולים. אני מלמד אך ורק את דבריהם של משה רבנו ושל הנביאים: |
23 si passibilis Christus, si primus ex resurrectione mortuorum, lumen annuntiaturus est populo et gentibus.
| שהמשיח יסבול ושיהיה הראשון אשר יקום מן המתים, כדי להביא אור ליהודים ולגויים כאחד.“ |
24 Hæc loquente eo, et rationem reddente, Festus magna voce dixit: Insanis, Paule: multæ te litteræ ad insaniam convertunt.
| לפתע התפרץ פסטוס וקרא:”פולוס, יצאת מדעתך! לימודיך הממושכים בלבלו את דעתך.“ |
25 Et Paulus: Non insanio, inquit, optime Feste, sed veritatis et sobrietatis verba loquor.
| ”לא יצאתי מדעתי, פסטוס הנכבד“, השיב פולוס.”אני מדבר דברי אמת מפוכחים. |
26 Scit enim de his rex, ad quem et constanter loquor: latere enim eum nihil horum arbitror. Neque enim in angulo quidquam horum gestum est.
| המלך אגריפס יודע היטב את כל הדברים האלה. אני מעז לדבר בכנות, כי אני בטוח שהמלך מכיר ויודע את כל המאורעות האלה; הרי הם לא התרחשו בסתר! |
27 Credis, rex Agrippa, prophetis? Scio quia credis.
| המלך אגריפס, האם אתה מאמין לדברי הנביאים? אני יודע שכן…“ |
28 Agrippa autem ad Paulum: In modico suades me christianum fieri.
| אך אגריפס שיסע את דבריו של פולוס:”כמעט שכנעת אותי להאמין שישוע הוא המשיח!“ |
29 Et Paulus: Opto apud Deum, et in modico et in magno, non tantum te, sed etiam omnes qui audiunt hodie fieri tales, qualis et ego sum, exceptis vinculis his.
| ופולוס השיב:”אני מקווה ומתפלל לאלוהים שבמוקדם או במאוחר אתה וכל הנוכחים כאן תהיו כמוני… אך בלי האזיקים, כמובן!“ |
30 Et exsurrexit rex, et præses, et Bernice, et qui assidebant eis.
| המלך, המושל, ברניקה וכל האחרים קמו |
31 Et cum secessissent, loquebantur ad invicem, dicentes: Quia nihil morte aut vinculis dignum quid fecit homo iste.
| ויצאו מהאולם. כששבו ודנו בעניינו של פולוס מאוחר יותר, החליטו:”איש זה אינו אשם בשום פשע שדינו מאסר או מוות.“ |
32 Agrippa autem Festo dixit: Dimitti poterat homo hic, si non appellasset Cæsarem.
| ”אלמלא דרש לערער לפני הקיסר, “אמר אגריפס לפסטוס,”אפשר היה לשחרר אותו.“ |
