Psalmorum 94
1 Psalmus ipsi David, Quarta sabbati. Deus ultionum Dominus: Deus ultionum libere egit.
| אֵל־נְקָמוֹת יְהֹוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִֽיעַ׃ |
2 Exaltare qui iudicas terram: redde retributionem superbis.
| הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִֽים׃ |
3 Usquequo peccatores Domine: usquequo peccatores gloriabuntur:
| עַד־מָתַי רְשָׁעִים ׀ יְהֹוָה עַד־מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹֽזוּ׃ |
4 Effabuntur, et loquentur iniquitatem: loquentur omnes, qui operantur iniustitiam?
| יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
5 Populum tuum Domine humiliaverunt: et hereditatem tuam vexaverunt.
| עַמְּךָ יְהֹוָה יְדַכְּאוּ וְֽנַחֲלָתְךָ יְעַנּֽוּ׃ |
6 Viduam, et advenam interfecerunt: et pupillos occiderunt.
| אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ וִיתוֹמִים יְרַצֵּֽחוּ׃ |
7 Et dixerunt: Non videbit Dominus, nec intelliget Deus Iacob.
| וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה־יָּהּ וְלֹא־יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹֽב׃ |
8 Intelligite insipientes in populo: et stulti aliquando sapite.
| בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּֽילוּ׃ |
9 Qui plantavit aurem, non audiet? aut qui finxit oculum, non considerat?
| הֲנֹטַֽע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִֽם־יֹצֵֽר עַיִן הֲלֹא יַבִּֽיט׃ |
10 Qui corripit gentes, non arguet: qui docet hominem scientiam?
| הֲיֹסֵר גּוֹיִם הֲלֹא יוֹכִיחַ הַֽמְלַמֵּד אָדָם דָּֽעַת׃ |
11 Dominus scit cogitationes hominum, quoniam vanæ sunt.
| יְֽהֹוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי־הֵמָּה הָֽבֶל׃ |
12 Beatus homo, quem tu erudieris Domine: et de lege tua docueris eum.
| אַשְׁרֵי ׀ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּֽמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶֽנּוּ׃ |
13 Ut mitiges ei a diebus malis: donec fodiatur peccatori fovea.
| לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָֽׁחַת׃ |
14 Quia non repellet Dominus plebem suam: et hereditatem suam non derelinquet.
| כִּי ׀ לֹא־יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹֽב׃ |
15 Quoadusque iustitia convertatur in iudicium: et qui iuxta illam omnes qui recto sunt corde.
| כִּֽי־עַד־צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט וְאַחֲרָיו כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ |
16 Quis consurget mihi adversus malignantes? aut quis stabit mecum adversus operantes iniquitatem?
| מִֽי־יָקוּם לִי עִם־מְרֵעִים מִי־יִתְיַצֵּב לִי עִם־פֹּעֲלֵי אָֽוֶן׃ |
17 Nisi quia Dominus adiuvit me: paulominus habitasset in inferno anima mea. (questioned)
| לוּלֵי יְהֹוָה עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט ׀ שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִֽׁי׃ |
18 Si dicebam: Motus est pes meus: misericordia tua Domine adiuvabat me.
| אִם־אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵֽנִי׃ |
19 Secundum multitudinem dolorum meorum in corde meo: consolationes tuæ lætificaverunt animam meam.
| בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְֽשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִֽׁי׃ |
20 Numquid adhæret tibi sedes iniquitatis: qui fingis laborem in præcepto?
| הַֽיְחׇבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי־חֹֽק׃ |
21 Captabunt in animam iusti: et sanguinem innocentem condemnabunt.
| יָגוֹדּוּ עַל־נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִֽׁיעוּ׃ |
22 Et factus est mihi Dominus in refugium: et Deus meus in adiutorium spei meæ.
| וַיְהִי יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִֽי׃ |
23 Et reddet illis iniquitatem ipsorum: et in malitia eorum disperdet eos: disperdet illos Dominus Deus noster.
| וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם ׀ אֶת־אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃ |
