Psalmorum 74
1 Intellectus Asaph. Ut quid Deus repulisti in finem: iratus est furor tuus super oves pascuæ tuæ?
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ |
2 Memor esto congregationis tuæ, quam possedisti ab initio. Redemisti virgam hereditatis tuæ: mons Sion, in quo habitasti in eo.
| זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ |
3 Leva manus tuas in superbias eorum in finem: quanta malignatus est inimicus in sancto!
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ |
4 Et gloriati sunt qui oderunt te: in medio solemnitatis tuæ. Posuerunt signa sua, signa:
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ |
5 et non cognoverunt sicut in exitu super summum. Quasi in silva lignorum securibus
| יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ |
6 exciderunt ianuas eius in idipsum: in securi, et ascia deiecerunt eam.
| ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ |
7 Incenderunt igni Sanctuarium tuum: in terra polluerunt tabernaculum nominis tui.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ |
8 Dixerunt in corde suo cognatio eorum simul: quiescere faciamus omnes dies festos Dei a terra.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ |
9 Signa nostra non vidimus, iam non est propheta: et nos non cognoscet amplius.
| אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ |
10 Usquequo Deus improperabit inimicus: irritat adversarius nomen tuum in finem?
| עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ |
11 Ut quid avertis manum tuam, et dexteram tuam, de medio sinu tuo in finem?
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ |
12 Deus autem rex noster ante sæcula: operatus est salutem in medio terræ.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ |
13 Tu confirmasti in virtute tua mare: contribulasti capita draconum in aquis.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ |
14 Tu confregisti capita draconis: dedisti eum escam populis Æthiopum.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ |
15 Tu dirupisti fontes, et torrentes: tu siccasti fluvios Ethan.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ |
16 Tuus est dies, et tua est nox: tu fabricatus es auroram et solem.
| לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ |
17 Tu fecisti omnes terminos terræ: æstatem et ver tu plasmasti ea.
| אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ |
18 Memor esto huius, inimicus improperavit Domino: et populus insipiens incitavit nomen tuum.
| זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ |
19 Ne tradas bestiis animas confitentes tibi, et animas pauperum tuorum ne obliviscaris in finem.
| אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ |
20 Respice in testamentum tuum: quia repleti sunt, qui obscurati sunt terræ domibus iniquitatum.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ |
21 Ne avertatur humilis factus confusus: pauper et inops laudabunt nomen tuum.
| אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ |
22 Exurge Deus, iudica causam tuam: memor esto improperiorum tuorum, eorum quæ ab insipiente sunt tota die.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ |
23 Ne obliviscaris voces inimicorum tuorum: superbia eorum, qui te oderunt, ascendit semper.
| אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ |
