< Psalmorum 52 >

1 In finem, Intellectus David, Cum venit Doeg Idumæus, et nunciavit Sauli: Venit David in domum Achimelech. Quid gloriaris in malitia, qui potens es in iniquitate?
למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃
2 Tota die iniustitiam cogitavit lingua tua: sicut novacula acuta fecisti dolum.
הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃
3 Dilexisti malitiam super benignitatem: iniquitatem magis quam loqui æquitatem.
אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃
4 Dilexisti omnia verba præcipitationis, lingua dolosa.
אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃
5 Propterea Deus destruet te in finem, evellet te, et emigrabit te de tabernaculo tuo: et radicem tuam de terra viventium.
גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃
6 Videbunt iusti, et timebunt, et super eum ridebunt, et dicent:
ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃
7 ecce homo, qui non posuit Deum adiutorem suum: Sed speravit in multitudine divitiarum suarum: et prævaluit in vanitate sua.
הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃
8 Ego autem, sicut oliva fructifera in domo Dei, speravi in misericordia Dei in æternum: et in sæculum sæculi.
ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃
9 Confitebor tibi in sæculum quia fecisti: et expectabo nomen tuum, quoniam bonum est in conspectu sanctorum tuorum.
אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃

< Psalmorum 52 >