Habacuc Propheta 3
1 ORATIO HABACUC PROPHETÆ PRO IGNORANTIIS.
| תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ |
2 Domine audivi auditionem tuam, et timui. Domine opus tuum in medio annorum vivifica illud: In medio annorum notum facies: cum iratus fueris, misericordiæ recordaberis.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ |
3 Deus ab Austro veniet, et sanctus de monte Pharan: Operuit cælos gloria eius: et laudis eius plena est terra.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ |
4 Splendor eius ut lux erit: cornua in manibus eius: Ibi abscondita est fortitudo eius:
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ |
5 ante faciem eius ibit mors. Et egredietur diabolus ante pedes eius.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ |
6 Stetit, et mensus est terram. Aspexit, et dissolvit Gentes: et contriti sunt montes sæculi. Incurvati sunt colles mundi, ab itineribus æterntatis eius.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ |
7 Pro iniquitate vidi tentoria Æthiopiæ, turbabuntur pelles terræ Madian.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ |
8 Numquid in fluminibus iratus es Domine? aut in fluminibus furor tuus? vel in mari indignatio tua? Qui ascendes super equos tuos: et quadrigæ tuæ salvatio.
| הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ |
9 Suscitans suscitabis arcum tuum: iuramenta tribubus quæ locutus es: Fluvios scindes terræ:
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ |
10 viderunt te, et doluerunt montes: gurges aquarum transiit. Dedit abyssus vocem suam: altitudo manus suas levavit.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ |
11 Sol, et luna steterunt in habitaculo suo, in luce sagittarum tuarum, ibunt in splendore fulgurantis hastæ tuæ.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ |
12 In fremitu conculcabis terram: in furore obstupefacies Gentes.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ |
13 Egressus es in salutem populi tui: in salutem cum Christo tuo: Percussisti caput de domo impii: denudasti fundamentum eius usque ad collum.
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ |
14 Maledixisti sceptris eius, capiti bellatorum eius, venientibus ut turbo ad dispergendum me. Exultatio eorum sicut eius, qui devorat pauperem in abscondito.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ |
15 Viam fecisti in mari equis tuis, in luto aquarum multarum.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ |
16 Audivi, et conturbatus est venter meus: a voce contremuerunt labia mea. Ingrediatur putredo in ossibus meis, et subter me scateat. Ut requiescam in die tribulationis: ut ascendam ad populum accinctum nostrum.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ |
17 Ficus enim non florebit: et non erit germen in vineis. Mentietur opus olivæ: et arva non afferent cibum. Abscindetur de ovili pecus: et non erit armentum in præsepibus.
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ |
18 Ego autem in Domino gaudebo: et exultabo in Deo Iesu meo.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ |
19 Deus Dominus fortitudo mea: et ponet pedes meos quasi cervorum. Et super excelsa mea deducet me victor in psalmis canentem.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ |
