Psalmorum 62

1 In finem, Pro Idithun, Psalmus David. Nonne Deo subiecta erit anima mea? ab ipso enim salutare meum.

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

2 Nam et ipse Deus meus, et salutaris meus: susceptor meus, non movebor amplius.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

3 Quousque irruitis in hominem? interficitis universi vos: tamquam parieti inclinato et maceriæ depulsæ.

עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

4 Verumtamen pretium meum cogitaverunt repellere, cucurri in siti: ore suo benedicebant, et corde suo maledicebant.

אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

5 Verumtamen Deo subiecta esto anima mea: quoniam ab ipso patientia mea.

אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

6 Quia ipse Deus meus, et salvator meus: adiutor meus, non emigrabo.

אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

7 In Deo salutare meum, et gloria mea: Deus auxilii mei, et spes mea in Deo est.

על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

8 Sperate in eo omnis congregatio populi, effundite coram illo corda vestra: Deus adiutor noster in æternum.

בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

9 Verumtamen vani filii hominum, mendaces filii hominum in stateris: ut decipiant ipsi de vanitate in idipsum.

אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

10 Nolite sperare in iniquitate, et rapinas nolite concupiscere: divitiæ si affluant, nolite cor apponere.

אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

11 Semel locutus est Deus, duo hæc audivi, quia potestas Dei est,

אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

12 et tibi Domine misericordia: quia tu reddes unicuique iuxta opera sua.

ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃