Psalmorum 62

1 In finem, Pro Idithun, Psalmus David. Nonne Deo subiecta erit anima mea? ab ipso enim salutare meum.

למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

2 Nam et ipse Deus meus, et salutaris meus: susceptor meus, non movebor amplius.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

3 Quousque irruitis in hominem? interficitis universi vos: tamquam parieti inclinato et maceriæ depulsæ.

עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

4 Verumtamen pretium meum cogitaverunt repellere, cucurri in siti: ore suo benedicebant, et corde suo maledicebant.

אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

5 Verumtamen Deo subiecta esto anima mea: quoniam ab ipso patientia mea.

אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

6 Quia ipse Deus meus, et salvator meus: adiutor meus, non emigrabo.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

7 In Deo salutare meum, et gloria mea: Deus auxilii mei, et spes mea in Deo est.

על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

8 Sperate in eo omnis congregatio populi, effundite coram illo corda vestra: Deus adiutor noster in æternum.

בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

9 Verumtamen vani filii hominum, mendaces filii hominum in stateris: ut decipiant ipsi de vanitate in idipsum.

אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

10 Nolite sperare in iniquitate, et rapinas nolite concupiscere: divitiæ si affluant, nolite cor apponere.

אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

11 Semel locutus est Deus, duo hæc audivi, quia potestas Dei est,

אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

12 et tibi Domine misericordia: quia tu reddes unicuique iuxta opera sua.

ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו