Job 36
1 Addens quoque Eliu, hæc locutus est:
| וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃ |
2 Sustine me paululum, et indicabo tibi: adhuc enim habeo quod pro Deo loquar.
| כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃ |
3 Repetam scientiam meam a principio, et operatorem meum probabo iustum.
| אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃ |
4 Vere enim absque mendacio sermones mei, et perfecta scientia probabitur tibi.
| כִּֽי־אָ֭מְנָם לֹא־שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃ |
5 Deus potentes non abiicit, cum et ipse sit potens.
| הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃ |
6 Sed non salvat impios, et iudicium pauperibus tribuit.
| לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃ |
7 Non auferet a iusto oculos suos, et reges in solio collocat in perpetuum, et illi eriguntur.
| לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃ |
8 Et si fuerint in catenis, et vinciantur funibus paupertatis.
| וְאִם־אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃ |
9 Indicabit eis opera eorum, et scelera eorum, quia violenti fuerunt.
| וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃ |
10 Revelabit quoque aurem eorum, ut corripiat: et loquetur, ut revertantur ab iniquitate.
| וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃ |
11 Si audierint et observaverint, complebunt dies suos in bono, et annos suos in gloria:
| אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃ |
12 Si autem non audierint, transibunt per gladium, et consumentur in stultitia.
| וְאִם־לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃ |
13 Simulatores et callidi provocant iram Dei, neque clamabunt cum vincti fuerint.
| וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃ |
14 Morietur in tempestate anima eorum, et vita eorum inter effeminatos.
| תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃ |
15 Eripiet de angustia sua pauperem, et revelabit in tribulatione aurem eius.
| יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃ |
16 Igitur salvabit te de ore angusto latissime, et non habente fundamentum subter se: requies autem mensæ tuæ erit plena pinguedine.
| וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃ |
17 Causa tua quasi impii iudicata est, causam iudiciumque recipies.
| וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃ |
18 Non te ergo superet ira, ut aliquem opprimas: nec multitudo donorum inclinet te.
| כִּֽי־חֵ֭מָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־כֹּ֝֗פֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃ |
19 Depone magnitudinem tuam absque tribulatione, et omnes robustos fortitudine.
| הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃ |
20 Ne protrahas noctem, ut ascendant populi pro eis.
| אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃ |
21 Cave ne declines ad iniquitatem: hanc enim cœpisti sequi post miseriam.
| הִ֭שָּׁמֶר אַל־תֵּ֣פֶן אֶל־אָ֑וֶן כִּֽי־עַל־זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃ |
22 Ecce, Deus excelsus in fortitudine sua, et nullus ei similis in legislatoribus.
| הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃ |
23 Quis poterit scrutari vias eius? aut quis potest ei dicere: Operatus es iniquitatem?
| מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃ |
24 Memento quod ignores opus eius, de quo cecinerunt viri.
| זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃ |
25 Omnes homines vident eum, unusquisque intuetur procul.
| כָּל־אָדָ֥ם חָֽזוּ־ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃ |
26 Ecce, Deus magnus vincens scientiam nostram: numerus annorum eius inæstimabilis.
| הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃ |
27 Qui aufert stillas pluviæ, et effundit imbres ad instar gurgitum.
| כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃ |
28 Qui de nubibus fluunt, quæ prætexunt cuncta desuper.
| אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃ |
29 Si voluerit extendere nubes quasi tentorium suum,
| אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃ |
30 Et fulgurare lumine suo desuper, cardines quoque maris operiet.
| הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃ |
31 Per hæc enim iudicat populos, et dat escas multis mortalibus.
| כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃ |
32 In manibus abscondit lucem, et præcepit ei ut rursus adveniat.
| עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃ |
33 Annunciat de ea amico suo, quod possessio eius sit, et ad eam possit ascendere.
| יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃ |
