Job 21
1 Respondens autem Iob, dixit:
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 Audite quæso sermones meos, et agite pœnitentiam.
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ |
3 Sustinete me, et ego loquar, et post mea, si videbitur, verba ridete.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ |
4 Numquid contra hominem disputatio mea est, ut merito non debeam contristari?
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ |
5 Attendite me, et obstupescite, et superponite digitum ori vestro:
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ |
6 Et ego quando recordatus fuero, pertimesco, et concutit carnem meam tremor.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ |
7 Quare ergo impii vivunt, sublevati sunt, confortatique divitiis?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ |
8 Semen eorum permanet coram eis, propinquorum turba, et nepotum in conspectu eorum.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ |
9 Domus eorum securæ sunt et pacatæ, et non est virga Dei super illos.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ |
10 Bos eorum concepit, et non abortivit: vacca peperit, et non est privata fœtu suo.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ |
11 Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, et infantes eorum exultant lusibus.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ |
12 Tenent tympanum, et citharam, et gaudent ad sonitum organi.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ |
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) |
14 Qui dixerunt Deo: Recede a nobis, et scientiam viarum tuarum nolumus.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ |
15 Quis est Omnipotens, ut serviamus ei? et quid nobis prodest si oraverimus illum?
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ |
16 Verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua, consilium impiorum longe sit a me.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ |
17 Quoties lucerna impiorum extinguetur, et superveniet eis inundatio, et dolores dividet furoris sui?
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ |
18 Erunt sicut paleæ ante faciem venti, et sicut favilla quam turbo dispergit.
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ |
19 Deus servabit filiis illius dolorem patris: et cum reddiderit, tunc sciet.
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ |
20 Videbunt oculi eius interfectionem suam, et de furore Omnipotentis bibet.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ |
21 Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se? et si numerus mensium eius dimidietur?
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ |
22 Numquid Deus docebit quis piam scientiam, qui excelsos iudicat?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ |
23 Iste moritur robustus et sanus, dives et felix.
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ |
24 Viscera eius plena sunt adipe, et medullis ossa illius irrigantur:
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ |
25 Alius vero moritur in amaritudine animæ absque ullis opibus:
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ |
26 Et tamen simul in pulvere dormient, et vermes operient eos.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ |
27 Certe novi cogitationes vestras, et sententias contra me iniquas.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ |
28 Dicitis enim: Ubi est domus principis? et ubi tabernacula impiorum?
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ |
29 Interrogate quem libet de viatoribus, et hæc eadem illum intelligere cognoscetis:
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ |
30 Quia in diem perditionis servatur malus, et ad diem furoris ducetur.
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ |
31 Quis arguet coram eo viam eius? et quæ fecit, quis reddet illi?
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ |
32 Ipse ad sepulchra ducetur, et in congerie mortuorum vigilabit.
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ |
33 Dulcis fuit glareis Cocyti, et post se omnem hominem trahet, et ante se innumerabiles.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ |
34 Quomodo igitur consolamini me frustra, cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati?
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ |
