Psalmorum 40
1 In finem. Psalmus ipsi David. [Exspectans exspectavi Dominum, et intendit mihi.
| למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ |
2 Et exaudivit preces meas, et eduxit me de lacu miseriæ et de luto fæcis. Et statuit super petram pedes meos, et direxit gressus meos.
| ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ |
3 Et immisit in os meum canticum novum, carmen Deo nostro. Videbunt multi, et timebunt, et sperabunt in Domino.
| ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ |
4 Beatus vir cujus est nomen Domini spes ejus, et non respexit in vanitates et insanias falsas.
| אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ |
5 Multa fecisti tu, Domine Deus meus, mirabilia tua; et cogitationibus tuis non est qui similis sit tibi. Annuntiavi et locutus sum: multiplicati sunt super numerum.
| רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ |
6 Sacrificium et oblationem noluisti; aures autem perfecisti mihi. Holocaustum et pro peccato non postulasti;
| זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ |
7 tunc dixi: Ecce venio. In capite libri scriptum est de me,
| אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ |
8 ut facerem voluntatem tuam. Deus meus, volui, et legem tuam in medio cordis mei.
| לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ |
9 Annuntiavi justitiam tuam in ecclesia magna; ecce labia mea non prohibebo: Domine, tu scisti.
| בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ |
10 Justitiam tuam non abscondi in corde meo; veritatem tuam et salutare tuum dixi; non abscondi misericordiam tuam et veritatem tuam a concilio multo.
| צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ |
11 Tu autem, Domine, ne longe facias miserationes tuas a me; misericordia tua et veritas tua semper susceperunt me.
| אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ |
12 Quoniam circumdederunt me mala quorum non est numerus; comprehenderunt me iniquitates meæ, et non potui ut viderem. Multiplicatæ sunt super capillos capitis mei, et cor meum dereliquit me.
| כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ |
13 Complaceat tibi, Domine, ut eruas me; Domine, ad adjuvandum me respice.
| רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ |
14 Confundantur et revereantur simul, qui quærunt animam meam ut auferant eam; convertantur retrorsum et revereantur, qui volunt mihi mala.
| יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ |
15 Ferant confestim confusionem suam, qui dicunt mihi: Euge, euge!
| ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ |
16 Exsultent et lætentur super te omnes quærentes te; et dicant semper: Magnificetur Dominus, qui diligunt salutare tuum.
| ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ |
17 Ego autem mendicus sum et pauper; Dominus sollicitus est mei. Adjutor meus et protector meus tu es; Deus meus, ne tardaveris.]
| ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ |
