Psalmorum 38
1 Psalmus David, in rememorationem de sabbato. [Domine, ne in furore tuo arguas me, neque in ira tua corripias me:
| מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני |
2 quoniam sagittæ tuæ infixæ sunt mihi, et confirmasti super me manum tuam.
| כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך |
3 Non est sanitas in carne mea, a facie iræ tuæ; non est pax ossibus meis, a facie peccatorum meorum:
| אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי |
4 quoniam iniquitates meæ supergressæ sunt caput meum, et sicut onus grave gravatæ sunt super me.
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני |
5 Putruerunt et corruptæ sunt cicatrices meæ, a facie insipientiæ meæ.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי |
6 Miser factus sum et curvatus sum usque in finem; tota die contristatus ingrediebar.
| נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי |
7 Quoniam lumbi mei impleti sunt illusionibus, et non est sanitas in carne mea.
| כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי |
8 Afflictus sum, et humiliatus sum nimis; rugiebam a gemitu cordis mei.
| נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי |
9 Domine, ante te omne desiderium meum, et gemitus meus a te non est absconditus.
| אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה |
10 Cor meum conturbatum est; dereliquit me virtus mea, et lumen oculorum meorum, et ipsum non est mecum.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי |
11 Amici mei et proximi mei adversum me appropinquaverunt, et steterunt; et qui juxta me erant, de longe steterunt: et vim faciebant qui quærebant animam meam.
| אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו |
12 Et qui inquirebant mala mihi, locuti sunt vanitates, et dolos tota die meditabantur.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו |
13 Ego autem, tamquam surdus, non audiebam; et sicut mutus non aperiens os suum.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו |
14 Et factus sum sicut homo non audiens, et non habens in ore suo redargutiones.
| ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות |
15 Quoniam in te, Domine, speravi; tu exaudies me, Domine Deus meus.
| כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי |
16 Quia dixi: Nequando supergaudeant mihi inimici mei; et dum commoventur pedes mei, super me magna locuti sunt.
| כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו |
17 Quoniam ego in flagella paratus sum, et dolor meus in conspectu meo semper.
| כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד |
18 Quoniam iniquitatem meam annuntiabo, et cogitabo pro peccato meo.
| כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי |
19 Inimici autem mei vivunt, et confirmati sunt super me: et multiplicati sunt qui oderunt me inique.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר |
20 Qui retribuunt mala pro bonis detrahebant mihi, quoniam sequebar bonitatem.
| ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב |
21 Ne derelinquas me, Domine Deus meus; ne discesseris a me.
| אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני |
22 Intende in adjutorium meum, Domine Deus salutis meæ.]
| חושה לעזרתי אדני תשועתי |
