Proverbiorum 26

1 [Quomodo nix in æstate, et pluviæ in messe, sic indecens est stulto gloria.

כַּשֶּׁלֶג ׀ בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹֽא־נָאוֶה לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃

2 Sicut avis ad alia transvolans, et passer quolibet vadens, sic maledictum frustra prolatum in quempiam superveniet.

כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִֽלְלַת חִנָּם (לא) [לוֹ] תָבֹֽא׃

3 Flagellum equo, et camus asino, et virga in dorso imprudentium.

שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִֽים׃

4 Ne respondeas stulto juxta stultitiam suam, ne efficiaris ei similis.

אַל־תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּוֹ גַם־אָֽתָּה׃

5 Responde stulto juxta stultitiam suam, ne sibi sapiens esse videatur.

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן־יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָֽיו׃

6 Claudus pedibus, et iniquitatem bibens, qui mittit verba per nuntium stultum.

מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד־כְּסִֽיל׃

7 Quomodo pulchras frustra habet claudus tibias, sic indecens est in ore stultorum parabola.

דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃

8 Sicut qui mittit lapidem in acervum Mercurii, ita qui tribuit insipienti honorem.

כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃

9 Quomodo si spina nascatur in manu temulenti, sic parabola in ore stultorum.

חוֹחַ עָלָה בְיַד־שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃

10 Judicium determinat causas, et qui imponit stulto silentium iras mitigat.

רַב מְחוֹלֵֽל־כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִֽים׃

11 Sicut canis qui revertitur ad vomitum suum, sic imprudens qui iterat stultitiam suam.

כְּכֶלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃

12 Vidisti hominem sapientem sibi videri? magis illo spem habebit insipiens.]

רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃

13 [Dicit piger: Leo est in via, et leæna in itineribus.

אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבֽוֹת׃

14 Sicut ostium vertitur in cardine suo, ita piger in lectulo suo.

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ וְעָצֵל עַל־מִטָּתֽוֹ׃

15 Abscondit piger manum sub ascella sua, et laborat si ad os suum eam converterit.

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל־פִּֽיו׃

16 Sapientior sibi piger videtur septem viris loquentibus sententias.]

חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָֽעַם׃

17 [Sicut qui apprehendit auribus canem, sic qui transit impatiens et commiscetur rixæ alterius.

מַחֲזִיק בְּאׇזְנֵי־כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּא־לֽוֹ׃

18 Sicut noxius est qui mittit sagittas et lanceas in mortem,

כְּֽמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָֽוֶת׃

19 ita vir fraudulenter nocet amico suo, et cum fuerit deprehensus dicit: Ludens feci.

כֵּֽן־אִישׁ רִמָּה אֶת־רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲֽלֹא־מְשַׂחֵק אָֽנִי׃

20 Cum defecerint ligna extinguetur ignis, et susurrone subtracto, jurgia conquiescent.

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה־אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדֽוֹן׃

21 Sicut carbones ad prunas, et ligna ad ignem, sic homo iracundus suscitat rixas.

פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ (מדונים) [מִדְיָנִים] לְחַרְחַר־רִֽיב׃

22 Verba susurronis quasi simplicia, et ipsa perveniunt ad intima ventris.

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

23 Quomodo si argento sordido ornare velis vas fictile, sic labia tumentia cum pessimo corde sociata.

כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל־חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב־רָֽע׃

24 Labiis suis intelligitur inimicus, cum in corde tractaverit dolos.

בִּשְׂפָתָו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָֽה׃

25 Quando submiserit vocem suam, ne credideris ei, quoniam septem nequitiæ sunt in corde illius.

כִּֽי־יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל־תַּאֲמֶן־בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּֽוֹ׃

26 Qui operit odium fraudulenter, revelabitur malitia ejus in consilio.

תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָֽעָתוֹ בְקָהָֽל׃

27 Qui fodit foveam incidet in eam, et qui volvit lapidem revertetur ad eum.

כֹּֽרֶה־שַּׁחַת בָּהּ יִפּוֹל וְגוֹלֵֽל אֶבֶן אֵלָיו תָּשֽׁוּב׃

28 Lingua fallax non amat veritatem, et os lubricum operatur ruinas.]

לְֽשׁוֹן־שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶֽה׃