Lucam 12
1 Multis autem turbis circumstantibus, ita ut se invicem conculcarent, cœpit dicere ad discipulos suos: Attendite a fermento pharisæorum, quod est hypocrisis.
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ |
2 Nihil autem opertum est, quod non reveletur: neque absconditum, quod non sciatur.
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ |
3 Quoniam quæ in tenebris dixistis, in lumine dicentur: et quod in aurem locuti estis in cubiculis, prædicabitur in tectis.
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ |
4 Dico autem vobis amicis meis: Ne terreamini ab his qui occidunt corpus, et post hæc non habent amplius quid faciant.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ |
5 Ostendam autem vobis quem timeatis: timete eum qui, postquam occiderit, habet potestatem mittere in gehennam: ita dico vobis, hunc timete. (Geenna g1067)
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) |
6 Nonne quinque passeres veneunt dipondio, et unus ex illis non est in oblivione coram Deo?
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ |
7 sed et capilli capitis vestri omnes numerati sunt. Nolite ergo timere: multis passeribus pluris estis vos.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ |
8 Dico autem vobis: Omnis quicumque confessus fuerit me coram hominibus, et Filius hominis confitebitur illum coram angelis Dei:
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ |
9 qui autem negaverit me coram hominibus, negabitur coram angelis Dei.
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ |
10 Et omnis qui dicit verbum in Filium hominis, remittetur illi: ei autem qui in Spiritum Sanctum blasphemaverit, non remittetur.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ |
11 Cum autem inducent vos in synagogas, et ad magistratus, et potestates, nolite solliciti esse qualiter, aut quid respondeatis, aut quid dicatis.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ |
12 Spiritus enim Sanctus docebit vos in ipsa hora quid oporteat vos dicere.
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ |
13 Ait autem ei quidam de turba: Magister, dic fratri meo ut dividat mecum hæreditatem.
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ |
14 At ille dixit illi: Homo, quis me constituit judicem, aut divisorem super vos?
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ |
15 Dixitque ad illos: Videte, et cavete ab omni avaritia: quia non in abundantia cujusquam vita ejus est ex his quæ possidet.
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ |
16 Dixit autem similitudinem ad illos, dicens: Hominis cujusdam divitis uberes fructus ager attulit:
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ |
17 et cogitabat intra se dicens: Quid faciam, quia non habeo quo congregem fructus meos?
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ |
18 Et dixit: Hoc faciam: destruam horrea mea, et majora faciam: et illuc congregabo omnia quæ nata sunt mihi, et bona mea,
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ |
19 et dicam animæ meæ: Anima, habes multa bona posita in annos plurimos: requiesce, comede, bibe, epulare.
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ |
20 Dixit autem illi Deus: Stulte, hac nocte animam tuam repetunt a te: quæ autem parasti, cujus erunt?
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ |
21 Sic est qui sibi thesaurizat, et non est in Deum dives.
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ |
22 Dixitque ad discipulos suos: Ideo dico vobis, nolite solliciti esse animæ vestræ quid manducetis, neque corpori quid induamini.
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ |
23 Anima plus est quam esca, et corpus plus quam vestimentum.
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ |
24 Considerate corvos, quia non seminant, neque metunt, quibus non est cellarium, neque horreum, et Deus pascit illos. Quanto magis vos pluris estis illis?
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ |
25 Quis autem vestrum cogitando potest adjicere ad staturam suam cubitum unum?
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ |
26 Si ergo neque quod minimum est potestis, quid de ceteris solliciti estis?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ |
27 Considerate lilia quomodo crescunt: non laborant, neque nent: dico autem vobis, nec Salomon in omni gloria sua vestiebatur sicut unum ex istis.
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ |
28 Si autem fœnum, quod hodie est in agro, et cras in clibanum mittitur, Deus sic vestit: quanto magis vos pusillæ fidei?
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ |
29 Et vos nolite quærere quid manducetis, aut quid bibatis: et nolite in sublime tolli:
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ |
30 hæc enim omnia gentes mundi quærunt. Pater autem vester scit quoniam his indigetis.
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ |
31 Verumtamen quærite primum regnum Dei, et justitiam ejus: et hæc omnia adjicientur vobis.
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ |
32 Nolite timere pusillus grex, quia complacuit Patri vestro dare vobis regnum.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ |
33 Vendite quæ possidetis, et date eleemosynam. Facite vobis sacculos, qui non veterascunt, thesaurum non deficientem in cælis: quo fur non appropriat, neque tinea corrumpit.
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ |
34 Ubi enim thesaurus vester est, ibi et cor vestrum erit.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ |
35 Sint lumbi vestri præcincti, et lucernæ ardentes in manibus vestris,
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ |
36 et vos similes hominibus exspectantibus dominum suum quando revertatur a nuptiis: ut, cum venerit et pulsaverit, confestim aperiant ei.
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ |
37 Beati servi illi quos, cum venerit dominus, invenerit vigilantes: amen dico vobis, quod præcinget se, et faciet illos discumbere, et transiens ministrabit illis.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ |
38 Et si venerit in secunda vigilia, et si in tertia vigilia venerit, et ita invenerit, beati sunt servi illi.
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ |
39 Hoc autem scitote, quoniam si sciret paterfamilias, qua hora fur veniret, vigilaret utique, et non sineret perfodi domum suam.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ |
40 Et vos estote parati: quia qua hora non putatis, Filius hominis veniet.
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ |
41 Ait autem et Petrus: Domine, ad nos dicis hanc parabolam, an et ad omnes?
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ |
42 Dixit autem Dominus: Quis, putas, est fidelis dispensator, et prudens, quem constituit dominus supra familiam suam, ut det illis in tempore tritici mensuram?
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ |
43 Beatus ille servus quem, cum venerit dominus, invenerit ita facientem.
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ |
44 Vere dico vobis, quoniam supra omnia quæ possidet, constituet illum.
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ |
45 Quod si dixerit servus ille in corde suo: Moram facit dominus meus venire: et cœperit percutere servos, et ancillas, et edere, et bibere, et inebriari:
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ |
46 veniet dominus servi illius in die qua non sperat, et hora qua nescit, et dividet eum, partemque ejus cum infidelibus ponet.
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ |
47 Ille autem servus qui cognovit voluntatem domini sui, et non præparavit, et non facit secundum voluntatem ejus, vapulabit multis:
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ |
48 qui autem non cognovit, et fecit digna plagis, vapulabit paucis. Omni autem cui multum datum est, multum quæretur ab eo: et cui commendaverunt multum, plus petent ab eo.
49 Ignem veni mittere in terram, et quid volo nisi ut accendatur?
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ |
50 Baptismo autem habeo baptizari: et quomodo coarctor usque dum perficiatur?
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ |
51 Putatis quia pacem veni dare in terram? non, dico vobis, sed separationem:
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ |
52 erunt enim ex hoc quinque in domo una divisi, tres in duos, et duo in tres
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ |
53 dividentur: pater in filium, et filius in patrem suum, mater in filiam, et filia in matrem, socrus in nurum suam, et nurus in socrum suam.
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ |
54 Dicebat autem et ad turbas: Cum videritis nubem orientem ab occasu, statim dicitis: Nimbus venit: et ita fit.
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ |
55 Et cum austrum flantem, dicitis: Quia æstus erit: et fit.
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ |
56 Hypocritæ! faciem cæli et terræ nostis probare: hoc autem tempus quomodo non probatis?
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ |
57 quid autem et a vobis ipsis non judicatis quod justum est?
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ |
58 Cum autem vadis cum adversario tuo ad principem, in via da operam liberari ab illo, ne forte trahat te ad judicem, et judex tradat te exactori, et exactor mittat te in carcerem.
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ |
59 Dico tibi, non exies inde, donec etiam novissimum minutum reddas.
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ |
