Lamentationes 5
1 [Recordare, Domine, quid acciderit nobis; intuere et respice opprobrium nostrum.
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Hæreditas nostra versa est ad alienos, domus nostræ ad extraneos.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Pupilli facti sumus absque patre, matres nostræ quasi viduæ.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Aquam nostram pecunia bibimus; ligna nostra pretio comparavimus.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Cervicibus nostris minabamur, lassis non dabatur requies.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Ægypto dedimus manum et Assyriis, ut saturaremur pane.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Patres nostri peccaverunt, et non sunt: et nos iniquitates eorum portavimus.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Servi dominati sunt nostri: non fuit qui redimeret de manu eorum.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 In animabus nostris afferebamus panem nobis, a facie gladii in deserto.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Pellis nostra quasi clibanus exusta est, a facie tempestatum famis.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Mulieres in Sion humiliaverunt, et virgines in civitatibus Juda.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Principes manu suspensi sunt; facies senum non erubuerunt.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Adolescentibus impudice abusi sunt, et pueri in ligno corruerunt.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Senes defecerunt de portis, juvenes de choro psallentium.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 Defecit gaudium cordis nostri; versus est in luctum chorus noster.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 Cecidit corona capitis nostri: væ nobis, quia peccavimus!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Propterea mœstum factum est cor nostrum; ideo contenebrati sunt oculi nostri,
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 propter montem Sion quia disperiit; vulpes ambulaverunt in eo.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 Tu autem, Domine, in æternum permanebis, solium tuum in generationem et generationem.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Quare in perpetuum oblivisceris nostri, derelinques nos in longitudine dierum?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Converte nos, Domine, ad te, et convertemur; innova dies nostros, sicut a principio.
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Sed projiciens repulisti nos: iratus es contra nos vehementer.]
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
