Job 10
1 [Tædet animam meam vitæ meæ; dimittam adversum me eloquium meum: loquar in amaritudine animæ meæ.
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי |
2 Dicam Deo: Noli me condemnare; indica mihi cur me ita judices.
| אמר אל-אלוה אל-תרשיעני הודיעני על מה-תריבני |
3 Numquid bonum tibi videtur, si calumnieris me, et opprimas me opus manuum tuarum, et consilium impiorum adjuves?
| הטוב לך כי תעשק--כי-תמאס יגיע כפיך ועל-עצת רשעים הופעת |
4 Numquid oculi carnei tibi sunt? aut sicut videt homo, et tu videbis?
| העיני בשר לך אם-כראות אנוש תראה |
5 Numquid sicut dies hominis dies tui, et anni tui sicut humana sunt tempora,
| הכימי אנוש ימיך אם-שנותיך כימי גבר |
6 ut quæras iniquitatem meam, et peccatum meum scruteris,
| כי-תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש |
7 et scias quia nihil impium fecerim, cum sit nemo qui de manu tua possit eruere?
| על-דעתך כי-לא ארשע ואין מידך מציל |
8 Manus tuæ fecerunt me, et plasmaverunt me totum in circuitu: et sic repente præcipitas me?
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני |
9 Memento, quæso, quod sicut lutum feceris me, et in pulverem reduces me.
| זכר-נא כי-כחמר עשיתני ואל-עפר תשיבני |
10 Nonne sicut lac mulsisti me, et sicut caseum me coagulasti?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני |
11 Pelle et carnibus vestisti me; ossibus et nervis compegisti me.
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשככני |
12 Vitam et misericordiam tribuisti mihi, et visitatio tua custodivit spiritum meum.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי |
13 Licet hæc celes in corde tuo, tamen scio quia universorum memineris.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי-זאת עמך |
14 Si peccavi, et ad horam pepercisti mihi, cur ab iniquitate mea mundum me esse non pateris?
| אם-חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני |
15 Et si impius fuero, væ mihi est; et si justus, non levabo caput, saturatus afflictione et miseria.
| אם רשעתי אללי לי-- וצדקתי לא-אשא ראשי שבע קלון וראה עניי |
16 Et propter superbiam quasi leænam capies me, reversusque mirabiliter me crucias.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא-בי |
17 Instauras testes tuos contra me, et multiplicas iram tuam adversum me, et pœnæ militant in me.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי |
18 Quare de vulva eduxisti me? qui utinam consumptus essem, ne oculus me videret.
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא-תראני |
19 Fuissem quasi non essem, de utero translatus ad tumulum.
| כאשר לא-הייתי אהיה מבטן לקבר אובל |
20 Numquid non paucitas dierum meorum finietur brevi? dimitte ergo me, ut plangam paululum dolorem meum,
| הלא-מעט ימי יחדל (וחדל) ישית (ושית) ממני ואבליגה מעט |
21 antequam vadam, et non revertar, ad terram tenebrosam, et opertam mortis caligine:
| בטרם אלך ולא אשוב-- אל-ארץ חשך וצלמות |
22 terram miseriæ et tenebrarum, ubi umbra mortis et nullus ordo, sed sempiternus horror inhabitat.]
| ארץ עפתה כמו אפל--צלמות ולא סדרים ותפע כמו-אפל |
