Rome 2

1 Ac kom, kawuk luk, ya kom nununku mwet saya? Wanginna sripa kom in nununku mwet, finne su kom an. Mweyen ke kom nununku mwet saya u, a kom wi pac oru ouiya ma elos oru, kom sifacna liskomla.

אולי תאמר:”אילו הם אנשים רשעים!“אך דע לך שאינך טוב מהם! באמירתך כי הם רשעים וכי יש להענישם, אתה שופט למעשה את עצמך, שכן אתה עושה בדיוק אותם מעשים.

2 Kut etu lah God El suwohs ke El nununkalos su oru kain in ouiya inge.

ואנחנו יודעים שאלוהים מעניש בצדק את העושים מעשי תועבה כאלה.

3 A kom, kom wi oru kain in ouiya ma kom nununku mwet ngia kac! Ya kom nunku mu kom ac ku in kaingkunla nununku lun God?

הסבור אתה שבעשותך מעשי תועבה כמוהם, אלוהים ישפוט וירשיע את האחרים ויניח לך?

4 Ku sahp kom pilesru kulang lulap ac muteng ac mongfisrasr lun God! Ya kom tia akilen lah God El kulang ke sripen El kena kolkomla nu ke auliyak?

האם אתה לא רואה עד כמה אלוהים טוב, אורך רוח וסבלני איתך? האם אתה לא רואה שהטוב הזה מיועד להסב אותך מהחטא?

5 Tusruktu ke sripen upa na insiom ac kom likkeke, kom sifacna akyokye kaiyuk nu sum ke Len se God El fah akkalemye kasrkusrak ac nununku suwohs lal.

דע לך כי בעקשנותך ובסירובך להפסיק לחטוא ולחזור בתשובה, אתה צובר לך עונש נורא ליום־הדין – היום שבו ישפוט אלוהים בצדק את העולם כולו.

6 Tuh God El ac fah moli nu sin mwet nukewa fal nu ke orekma lalos.

ביום זה ישלם אלוהים לכל איש את המגיע לו לפי מעשיו:

7 Oasr mwet su oaru na in oru ma wo, ac elos suk ohi, wolana, ac moul kawil sin God. Na God El ac fah sang nu selos moul ma pahtpat. (aiōnios g166)

אלה המשתדלים לעשות מעשים טובים, המצייתים לאלוהים והשואפים לכבוד והדר שלא מן העולם הזה, יזכו בחיי נצח. (aiōnios g166)

8 Ac kutu mwet uh nunku kaclos sifacna ac tia lungse ma suwohs, pwanang elos ukwe na ma sesuwos. God El fah fahkak lupan mulat ac kasrkusrak lal nu selos su ouinge.

ואילו הרשעים אשר מורדים בה׳ ואינם מצייתים לו, יקבלו עונש נורא.

9 Ac fah oasr keok ac waiok nu selos nukewa su oru ma koluk — nu sin mwet Jew meet, ac oayapa nu sin mwet sayen mwet Jew.

צער וסבל יבואו על כל העושים מעשי חטא ועוול: על היהודי בראשונה, וגם על ה”גוי“.

10 Tusruktu God El fah sang wolana, sunak, ac misla nu selos nukewa su oru ma wo — nu sin mwet Jew meet, ac oayapa nu sin mwet sayen mwet Jew.

לעומת זאת, כל אלה שיצייתו לאלוהים ויעשו מעשים טובים יזכו לכבוד, להדר ולשלום מאת האלוהים – היהודי בראשונה, וגם הגוי.

11 Tuh God El tia sulosol mwet.

כי אלוהים אינו מפלה בין בני־האדם.

12 Ma Sap lal Moses finne wangin yurolos su tia mwet Jew, ke elos oru ma koluk elos ac nuna tuhlac na. Ma Sap u ma nu sin mwet Jew, na ke mwet Jew elos oru ma koluk, elos ac fah nununkeyuk fal nu ke Ma Sap.

אלוהים יעניש את כל החוטאים! אלה שחטאו בלי שהכירו את התורה ייענשו גם בלי להתחשב בתורה; אלה שהכירו את התורה וחטאו, יישפטו וייענשו על־פי התורה.

13 Tuh mwet uh tia aksuwosyeyuk ye mutun God ke sripen elos lohng Ma Sap uh, ac ke sripen elos akos ma sapkinyuk ke Ma Sap uh.

שהרי אלוהים אינו מצדיק את אלה שמכירים את התורה, כי אם את אלה שמקיימים אותה הלכה למעשה.

14 Ma Sap lal Moses tuh tia itukyang nu sin mwet sayen mwet Jew. Tusruktu kutena pacl elos moul fal nu ke ma sap mweyen na elos sifacna nunkauk mu fal, na elos akkalemye lah elos oakiya ma sap nu selos sifacna, finne wangin Ma Sap lal Moses yurolos.

כאשר הגויים, שאין להם את התורה, מקיימים את עיקר חוקיה מתוך חוש טבעי, הרי שחוש זה הוא תורתם ולפיו הם יישפטו.

15 Ouiyen moul lalos sifacna fahkak lah ma sapkinyuk in Ma Sap u simla insialos. Oayapa elahlos wi pac akpwayeye ma se inge, mweyen kutu pacl u nunak na lalos akkalemye nu selos ma su wo ac ma su koluk.

התנהגותם מוכיחה שדרישות התורה כתובות למעשה על לבם; מצפונם אומר להם מה מותר ומה אסור, ומחשבותיהם מצדיקות או מאשימות אותם.

16 Fal nu ke Pweng Wo su nga luti kac, ac fah ouinge ke Len se ma God El fah nununku nunak lukma lun mwet nukewa ke Jesus Christ.

הם יישפטו ביום־הדין – היום שבו ישפוט אלוהים, באמצעות המשיח, את הצד הנסתר בחייו של כל אדם. זהו חלק מתוכניתו של ה׳ שאותה אני מבשר.

17 A funu kom — kom sifacna fahk mu kom mwet Jew, ac kom filiya finsrak lom fin Ma Sap, ac konkin mu oasr kupasr lom nu sin God.

אתם, היהודים, מתגאים שאתם ידידיו הנבחרים של אלוהים; אתם חושבים שהואיל ונתן לכם את תורתו, הכול כשורה ביניכם לבינו.

18 Kom etu ma lungse lun God, ac kom lotela ke Ma Sap u in sulela ma suwohs.

אתם יודעים מהו רצונו של אלוהים; אתם יודעים להבחין בין טוב לרע, שכן למדתם את תורתו עוד לפני זמן רב.

19 Kom sifacna oru mu kom mwet kol nu sin mwet kun, ac kalem nu selos su muta in lohsr.

אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים וראויים ללמד את אלה שאינם יודעים את הדרך לה׳, ולשמש כלפידי אור המדריכים אל ה׳ את אלה שתעו בחשכה.

20 Kom aketeya nu sin mwet lalfon, ac kom mwet luti nu selos su sulalkung. Kom lulalfongi mu ke sripen Ma Sap u oasr sum, kom etu ma nukewa ac ma nukewa kom fahk u pwayena.

אתם משוכנעים שהנכם מוכשרים ללמד את הבורים, את התמימים ואת הילדים, שכן אתם מכירים את תורת ה׳.

21 Kom luti mwet saya — ac efu kom tia luti kom sifacna? Kom fahkak mu, “Nik kom pisrapasr,” ac kom, kom tia pisrapasr?

אבל אתם המוכנים תמיד ללמד את האחרים – מדוע אינכם מלמדים את עצמכם? אתם מצווים על אחרים לא לגנוב – האם אתם בעצמכם נקיי כפיים?

22 Kom fahk mu, “Nik kom kosro,” ac kom, ya kom tia kosro? Kom kwase ma sruloala. Ac kom, ya kom tia pisre ma in tempul lalos u?

אתם מצווים על אחרים לא לנאוף – האם אינכם נואפים בעצמכם? אתם מתנגדים לעבודת האלילים – האם אינכם גוזלים את כלי הקדושה שלהם?

23 Kom konkin mu Ma Sap lun God oasr yurum. Ac kom, ya kom tia akmwekinye God ke kom kunausla Ma Sap lal?

אתם גאים בעובדת ידיעתכם את תורת אלוהים, אך באי־קיימכם את מצוותיו אתם מבזים למעשה את אלוהים.

24 Ma Simusla u fahk, “Mwet in mutunfacl saya elos kaskas kupatol ke Een God, ke sripowos mwet Jew.”

אין פלא שכתבי־הקודש אומרים:”בגללכם שם אלהים מחולל בגוים“!

25 Kom fin akos Ma Sap, oasr sripen kosrala lom; tusruktu kom fin seakos Ma Sap, wangin sripen kosrala lom.

לברית־המילה יש ערך ומשמעות רק אם אתה שומר את מצוות ה׳. אם אינך שומר את מצוות ה׳, אינך טוב מהגויים.

26 Mwet pegan elos tia kosrala, tusruktu elos fin akos ma sapkinyuk ke Ma Sap, ya God El ac tia akilenulos oana elos in mwet kosrala?

ואם גוי, שלא נימול, ישמור את מצוות ה׳, האם לא יעניק לו אלוהים את הזכויות שהתכוון להעניק ליהודים?

27 Ouinge mwet pegan elos ac fah nununkekowos mwet Jew, mweyen kowos kunausla Ma Sap, finne Ma Sap u simla oasr yuruwos ac kowos kosrala. A elos akos Ma Sap, elos ne tia kosrala in mano.

למעשה, הגוי המקיים את התורה הוא שישפוט אותך, היהודי, למרות שנמולת ושניתנה לך תורת ה׳ שאותה הפרת.

28 Na su win mwet Jew na pwaye, ma kosrala na pwaye? Tiana mwet se ma mwet Jew ke luku, su kosrala na ke manol.

הרי אינך יהודי אמיתי רק משום שנולדת להורים יהודים, או משום שנמולת.

29 Mwet Jew na pwaye pa mwet Jew ke insia, su kalmeya pa mwet se su kosrala lal oan insial. Ma inge orekma lun Ngun lun God, tia ke Ma Sap ma simla uh. Kain mwet se inge eis kaksak sin God, ac tia sin mwet.

יהודי אמיתי הוא זה שאוהב את ה׳. כי אלוהים אינו מעוניין באלה שכל יהדותם מסתכמת בקיום ברית־המילה בלבד, כי אם באלה שלבם וחייהם השתנו, ולאלה הוא יעניק כבוד ושבח לא בעיני בני אדם, כי אם בעיני אלוהים.