Matthew 16
1 Kutu sin mwet Pharisee ac mwet Sadducee su tuku nu yurin Jesus elos kena sruokilya ke kas lal, ouinge elos sap elan oru sie mwe akul lulap nu selos in akkalemye lah God El welul.
| יום אחד באו פרושים וצדוקים אל ישוע כדי לנסות אותו, וביקשו ממנו שיחולל למענם נס מהשמים. |
2 Tusruk Jesus el topuk ac fahk nu selos, “Ke pacl se faht uh ac tili uh, kowos fahk mu, ‘Len lutu uh ac wona mweyen srusra pe kusra uh.’
| אולם ישוע ענה להם:”אתם יודעים היטב כיצד לפרש את סימני הטבע! אם, למשל, לפנות ערב השמים אדומים, אתם אומרים שלמחרת יהיה מזג אוויר נאה. ואם בבוקר השמים קודרים, אתם אומרים שמזג האוויר יהיה סוער, ואתם צודקים. אולם אינכם מבינים את משמעות העת שבה אנו חיים! |
3 Ac toang na ke lotutang uh kowos ac fahk mu, ‘Ac afi, mweyen srusra ac lohsrlosr pe kusra uh.’ Kowos ku in palye pacl uh ke kowos liye pe kusra uh, tusruk kowos tia ku in aketeya kalmen akul ma sikyak in pacl inge uh!
4 Fuka lupan koluk ac pilesru God lun mwet in pacl inge uh! Ya kowos ke liye sie mwe akul lulap? Mo! Pwayena mwe akul kowos ac liye pa mwe akul su tuh sikyak nu sel Jonah.” Na el fahsr lukelos ac som liki acn sac.
| דור רע וכופר זה מבקש לו אות כלשהו מהשמים, אבל האות היחיד שינתן לו הוא זה של יונה הנביא!“וישוע הלך משם. |
5 Ke mwet tumal lutlut elos kalla nu lefahl laco ke lulu uh, elos mulkunla in utuk bread.
| בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת גילו התלמידים כי שכחו לקחת איתם אוכל. |
6 Jesus el fahk nu selos, “Karinginkowosyang liki mwe pulol lun mwet Pharisee ac mwet Sadducee.”
| ”היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!“הזהיר ישוע את תלמידיו. |
7 Na elos mutawauk in asiyuki inmasrlolos sifacna ac fahk, “El fahk ma inge mweyen kut mulkunla in utuk bread tuku.”
| הם חשבו שהוא אמר זאת משום ששכחו לקחת איתם לחם. |
8 Jesus el etu ma elos fahk uh, na el siyuk selos, “Efu ku kowos sramsram inmasrlowos lah wangin bread yuruwos? Arulana srikla lalulalfongi lowos an!
| ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן אמר:”חסרי־אמונה שכמוכם! מדוע אתם דואגים כל כך שאין לכם לחם? |
9 Ya soenna kalem suwos? Ya kowos tia esam ke nga kunsalik lof limekosr nu sin mwet tausin limekosr ah? Fotoh ekasr kowos tuh nwakla ke luwen mongo ah?
| האם לעולם לא תבינו? האם אינכם זוכרים כלל את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש ככרות לחם, ואת הסלים המלאים בשאריות? |
10 Ac ke lof itkosr nu sin mwet tausin akosr ah? Fotoh ekasr kowos tuh nwakla ah?
| האם שכחתם את ארבעת־אלפים האנשים שהאכלתי, ואת סלי השאריות שנשארו? |
11 Efu ku tia kalem suwos lah nga tia kaskas ke bread? Karinginkowosyang liki mwe pulol lun mwet Pharisee ac mwet Sadducee uh!”
| כיצד יכולתם להעלות על דעתכם שדיברתי על מזון? אולם אני חוזר ואומר: היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!“ |
12 Na mwet tumal lutlut elos fah akilenak lah el tia kas in sensenkunulos ke mwe akpulolye bread, a ke mwe luti lun mwet Pharisee ac mwet Sadducee.
| לבסוף הבינו התלמידים שבמילה”שאור“התכוון ישוע ללימודים של הפרושים והצדוקים. |
13 Jesus el som nu yen ma oan apkuran nu Caesarea Philippi, ac el siyuk sin mwet tumal lutlut, “Mwet uh fahk mu su Wen nutin Mwet uh?”
| כשהגיע ישוע לקיסריה של פיליפוס, שאל את תלמידיו:”מה אומרים עלי האנשים? מי הם חושבים שאני?“ |
14 Ac elos fahk, “Kutu fahk mu John Baptais, ac kutu mu Elijah, ac kutu fahk mu Jeremiah, ku sie sin mwet palu.”
| ”יש האומרים שאתה יוחנן המטביל, אחרים – שאתה אליהו, ואחדים אומרים שאתה ירמיהו או נביא אחר.“ |
15 Na el siyuk selos, “Ac kowos, kowos mu su nga uh?”
| ”ומי אתם חושבים שאני?“המשיך ישוע לשאול. |
16 Na Simon Peter el topuk ac fahk, “Kom pa Christ, Wen nutin God moul.”
| ”אתה המשיח בן אלוהים חיים!“השיב שמעון פטרוס. |
17 Ac Jesus el fahk, “Mwe insewowo nu sum, Simon, wen natul John! Ma pwaye se inge tia fwackyuk nu sum sin kutena mwet, a itukot nu sum sin Papa tumuk inkusrao.
| ”אשריך, שמעון בן־יונה, “אמר לו ישוע,”כי אבי שבשמים הוא זה שגילה לך את האמת הזאת, ולא בן אדם. |
18 Ke ma inge nga fahk nu sum, kom pa Peter, su kalmac uh pa ‘eot,’ ac fin eot se inge nga ac fah musai church luk; na finne misa, tia pac ku in kunausla. (Hadēs g86)
| כשמך כן אתה: פטרוס – סלע; על סלע זה אבנה את קהילתי, וכל כוחות שאול לא יגברו עליה. (Hadēs g86) |
19 Nga fah sot nu sum key nu ke Tokosrai lun kusrao. Ma kom tia lela fin faclu ac fah tia pac lela inkusrao, ac ma kom lela fin faclu ac fah lela pac inkusrao.”
| אני אתן לך את מפתחות מלכות השמים; כל מה שתסגור בארץ יהיה סגור בשמים, וכל מה שתפתח עלי אדמות יהיה פתוח בשמיים!“ |
20 Na Jesus el sap mwet tumal lutlut in tiana fahk nu sin kutena mwet lah el pa Christ.
| לאחר מכן הזהיר ישוע את תלמידיו שלא יספרו לאיש כי הוא המשיח. |
21 In pacl sac lac, Jesus el kaskas kalem na nu sin mwet tumal lutlut ac fahk, “Nga enenu na in som nu Jerusalem ac akkeokyeyuk sin un mwet matu, mwet tol fulat, ac mwet luti Ma Sap uh. Ac fah anwuki nga, tusruktu tukun len tolu, nga fah sifil akmoulyeyukyak.”
| מאותה עת ואילך החל ישוע לספר לתלמידיו שהוא עומד לעלות לירושלים, שיסבול שם מידי זקני העם והכוהנים הגדולים והסופרים, שייהרג, ושלאחר שלושה ימים יקום לתחייה מן המתים. |
22 Peter el solalla nu saya, ac mutawauk in kael ac fahk, “God El tia ku in lela in ouingan, Leum! Ma inge tia ku in sikyak nu sum!”
| פטרוס לקח את ישוע הצידה והוכיח אותו:”אל תדבר כך! אסור שיקרה לך דבר כזה!“ |
23 Jesus el forang nu sel Peter ac fahk, “Fahla likiyu, Satan! Kom sie mwe tukulkul nu sik, mweyen nunak lom ingan tia ma tuku sin God me, a ma sin mwet uh.”
| ”סור ממני, שטן שכמוך!“אמר לו ישוע.”אתה מכשול בדרכי; אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“ |
24 Na Jesus el fahk nu sin mwet tumal lutlut, “Kutena mwet fin lungse wiyu, el enenu in lafwekunul sifacna, srukak sakseng lal ac fahsr tukuk.
| ישוע פנה לתלמידיו ואמר:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. |
25 Tuh el su lungse molela moul lal, ac fah tuhlac lukel; a el su moul lal tuhlac lukel keik, el fah konauk moul lal.
| כי מי שמנסה להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – ימצא אותם. |
26 Ac tuh mwe mea nu sin sie mwet el fin eis lal faclu nufon, a moul lal tuhlac? Wangin sripa, mweyen wangin ma el ac ku in sang in sifil molela moul lal.
| שהרי מה התועלת לאדם המרוויח את העולם כולו, אולם מפסיד חיי־נצח? האם יש משהו שאפשר להשוות לחיי נצח? |
27 Tuh Wen nutin Mwet el apkuran in tuku in wolana lun Papa tumal wi lipufan lal, na el ac fah sang ma lacne nu sin kais sie mwet, fal nu ke orekma lal.
| ”בן־האדם ישוב עם מלאכיו בתפארת אביו, וישפוט כל אדם לפי מעשיו. |
28 Pwayena nga fahk nu suwos, oasr kutu sin mwet inge su ac fah tiana misa nwe ke na elos liye ke Wen nutin Mwet el tuku in tokosrai lal.”
| ואני אומר לכם שאחדים מכם, העומדים כאן עכשיו, לא ימותו לפני שיזכו לראות את בן־האדם בא במלכותו!“ |
