Mark 7
1 Kutu mwet Pharisee, oayapa kutu mwet luti Ma Sap ma tuku Jerusalem me, elos tukeni nu yurin Jesus.
| יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. |
2 Ac elos liye lah kutu sin mwet tumal lutlut elos mongo ke elos tiana aknasnasye paolos in oana ouiya se ma mwet Pharisee elos oakiya nu sin mwet uh.
| הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. |
3 (Tuh mwet Pharisee ac mwet Jew nukewa elos oru oana ke mwet matu lalos tuh luti nu selos: elos tia ku in mongo elos fin tia aknasnasye paolos oana oakwuk lalos;
| (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. |
4 ku tia pac kang kutena ma su tuku nien kuka me elos fin tia aknasnasye meet. Ac elos akfalye pac ouiya puspis ma elos eis sin mwet matu lalos, oana ouiya nu ke aknasnasye cup, tup, ahlu bronze, ac mwe oan.)
| גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.) |
5 Ouinge mwet Pharisee ac mwet luti Ma Sap elos siyuk sel Jesus, “Efu ku mwet tomom lutlut elos tia fahsr fal nu ke mwe luti ma kut eis sin mwet matu lasr, a elos mongo ke paolos tia aknasnasyeyukla?”
| הם שאלו את ישוע:”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“ |
6 Jesus el fahk nu selos, “Pwayena kas in palu lal Isaiah keiwos! Kowos mwet wosounkas, oana ma el simusla ke el fahk, ‘God El fahk, Mwet inge sunakinyu ke kas lalos, A insialos loesla likiyu.
| ”צבועים שכמוכם!“ענה להם ישוע.”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. |
7 Wangin sripa elos in alu nu sik, Mweyen elos luti oakwuk ma mwet uh orala Oana in ma sap luk!’
8 “Kowos pilesru ma God El sapkin, ac ukwe mwe luti lun mwet uh.”
| ”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. |
9 Ac el fahk pac nu selos, “Kowos arulana usrnguk in konauk inkanek in sisla ma sap lun God tuh kowos in sruokyana kas matu lowos.
| ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! |
10 Tuh Moses el fahk, ‘Sunakin papa tomom ac nina kiom,’ oayapa el fahk, ‘El su selngawi papa tumal ku nina kial, fah anwuki el.’
| קחו למשל את המצווה’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! |
11 A kowos fahk mu sie mwet fin oasr ma el ku in sang kasru papa ku nina kial, a el fahk mu ‘Corban,’ (kalmac pa, Itukyang nu sin God),
| ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. |
12 na kowos fuhlella mu el tia enenu in kasru papa tumal ku nina kial.
| כך אתם מפרים את מצוות אלוהים כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“ |
13 Ke kowos oru ouinge, kowos aklusrongtenye kas lun God ke kowos luti nu sin mwet uh oakwuk lun mwet matu lowos. Ac oasr pac ma puspis ouinge ma kowos oru.”
14 Na Jesus el sifil pangonma un mwet uh nu yorol ac fahk nu selos, “Kowos nukewa in porongeyu ac kalem kac.
| ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר:”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: |
15 Tia ma ilyak nu in sie mwet pa ku in akfohkfokyal, a ma su illa liki sie mwet pa ac akfohkfokyal.
| לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ |
16 Kowos in porongo, fin oasr srewos.”
17 Ke el som liki un mwet uh ac ilyak nu in lohm uh, mwet tumal lutlut elos siyuk elan aketeya pupulyuk se inge.
| לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר. |
18 Ac el fahk nu selos, “Ya kowos nikin oapana mwet uh? Mea, kowos tia kalem lah wangin kutena ma su ilyak nu in mwet se ku in akfohkfokyal,
| ”מה, גם אתם אינכם מבינים?“שאל ישוע בתימהון.”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? |
19 mweyen mau tia ilyak nu in nunak lal, a nu insial ac illa liki insial.” (Ke el fahk ouinge, el akkalemye lah mwe mongo nukewa nasnas in mongo kac.)
| הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ |
20 Ac El sifilpa fahk, “Ma su illa liki sie mwet pa ac akfohkfokyal.
| ישוע הוסיף ואמר:”המחשבות הן המטמאות את האדם. |
21 Tuh liki insien sie mwet nunak koluk uh sikyak ma kolol in kosro, pisrapasr, akmas,
| כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, |
22 kosro inmasrlon mwet payuk, rapku, oru ouiya koluk; kutasrik, elah koluk, ngetnget in mwel, lesrik, inse fulat, ac supoklot.
| בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. |
23 Ma koluk inge nukewa tuku luin sie mwet ac akfohkfokyalla.”
| כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“ |
24 Na Jesus el illa ac som nu in acn apkuran nu ke siti Tyre. El utyak nu in sie lohm ac tia lungse mwet uh in etu lah el oasr we, tusruktu el koflana wikla.
| ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות. |
25 Ac sie mutan su acn natul oasr ngun fohkfok yorol, ke el lohng ke Jesus, el sulaklak na tuku nu yorol ac putati nu ke nial.
| לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו |
26 Mutan sac el sie mutan pegan su isusla in acn Phoenicia in facl Syria. El kwafe sin Jesus elan sisla demon uh liki acn natul.
| והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית). |
27 A Jesus el topuk ac fahk, “Lela kut in kiteya tulik uh meet. Tia wo in eisla mongo nun tulik ac sisla nu sin kosro ngalngul.”
| ”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע.”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“ |
28 Mutan sac topuk ac fahk, “Aok Leum, tusruktu finne kosro ngalngul ye tepu uh, elos kang pac kutkut in mongo nun tulik uh.”
| ”נכון, אדוני“, ענתה האישה.”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“ |
29 Ouinge Jesus el fahk nu sel, “Ke sripen top lom an, folokla nu in lohm sum ac kom ac fah liye lah demon sac illa tari liki acn nutum!”
| ישוע אמר לה:”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“ |
30 Na mutan sac som nu lohm sel ac liye lah tulik se natul ah oan fin mwe oan kial, ac demon sac som lukel tari.
| האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד. |
31 Ac Jesus el sifil som liki acn atulani in acn Tyre ac fahsr sasla acn Sidon nu ke Lulu Galilee, ut ke inkanek ma fahsr nu ke Siti Singoul ah.
| מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. |
32 Kutu mwet elos use sie mwet sulohngkas ac kas lohlo nu yurin Jesus, ac elos kwafe sel tuh elan filiya paol nu facl.
| ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו. |
33 Ac Jesus el usalla liki un mwet uh nu yen eltal mukena we, na el sang kufinpaol nu insracl, ac el anila ac kahlye lohul.
| ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. |
34 Na Jesus el ngetak nu inkusrao ac saola ac fahk nu sin mwet sac, [“Ephphatha”], oana fahk, “In ikakla!”
| ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא:”אפתח“(”היפתח!“). |
35 In pacl sacna sren mukul sac ikakla, ac ma kapriyen lohul taltalla, ac el kaskas kalem.
| מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב. |
36 Na Jesus el sap ku nu sin mwet uh elos in tia fahk nu sin kutena mwet. A ke el akyokye in wili tuh elos in tia fahk, elos arulana akyokye fahkak lalos ke ma el oru.
| ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות:”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“ |
37 Ac elos nukewa su lohng kac, elos arulana lut ac fahk, “Ma nukewa el oru uh wolana! El oru mwet sulohngkas in ku in lohng, ac mwet kofla kas in ku in kaskas!”
