Luke 23
1 U sac nufon tuyak ac pwanulla Jesus nu yorol Pilate,
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 ac mutawauk in fahk kas in tukakunul we: “Kut konauk mwet se inge ke el kiapu mwet lasr uh, ac fahk nu selos in tia moli tax nu sin Caesar, ac el oayapa fahk mu el pa Christ, sie tokosra!”
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 Ac Pilate el siyuk sel, “Ya kom pa tokosra lun mwet Jew?” Ac el fahk, “Kom fahk na.”
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 Na Pilate el fahk nu sin mwet tol fulat ac un mwet uh, “Nga tia konauk sie sripa in nununkeyuk mwet se inge kac.”
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 Tusruk elos kwafe yohk liki meet ah, ac fahk, “Ke na luti lal uh el purakak tukulkul yohk inmasrlon mwet uh in acn Judea nufon. El tuh mutawauk Galilee, na pa inge el sun acn inge.”
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 Ke Pilate el lohng ma inge, el siyuk selos, “Ya mwet se inge el mwet Galilee?”
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 Ke el etauk lah Jesus el mwet in acn se ma Herod el leumi, el supwalla nu yorol, mweyen Herod el oayapa oasr Jerusalem in pacl sac.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 Herod el arulana insewowo ke el liyal Jesus, mweyen el lohng kacl, ac loes pacl ma el soano elan liyal. El finsrak mu Jesus elan oru kutu mwenmen elan liye.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 Ouinge Herod el siyuk mwe siyuk puspis sin Jesus, tusruktu wanginna top lun Jesus nu sel.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 Mwet tol fulat ac mwet luti Ma Sap elos kilukyak nu meet ac akyokye kas in tukak lalos lain Jesus.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 Herod ac mwet mweun lal elos aksruksrukel Jesus ac aklusrongtenyal; tari elos nokmulang ke sie nuknuk na kato ac folokunulla nu yorol Pilate.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 Herod ac Pilate eltal kawukyak in len sacna, a meet eltal asrungai.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 Pilate el solani kewa mwet tol fulat, mwet kol, ac mwet uh,
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 ac fahk nu selos, “Kowos use mwet se inge nu yuruk ac fahk mu el kiapwelana mwet uh. Inge nga srikal tari ye motowos, a nga tiana konauk mu oasr sufal lal ke kutena ma kowos fahk kacl uh.
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 Oayapa Herod el tiana konauk mu oasr ma sufal lal, oru el folokunulma nu yorosr. Wanginna ma mwet se inge orala ma fal in anwuki el kac.
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 Ke ma inge, nga ac sang in sringsring el, tari nga fah tulalla. [
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
17 Ke pacl in Kufwen Alukela nukewa oasr oakwuk se lal Pilate in tulala sie mwet kapir ma mwet uh siyuk in taltalla.]
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 Ac un mwet nufon sac tukeni wowoyak ac fahk, “Unilya! Tulalla Barabbas nu sesr!” (
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 Barabbas el muta in kapir ke sripen sie alein ma sikyak in siti uh lain government, oayapa ke sripen akmas ma el oru.)
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Pilate el kena aksukosokye Jesus, oru el sifilpa kusen siyuk nu sin mwet uh kac,
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 a elos sifilpa wowoyak ac fahk, “Srupsrulak! Srupsrulak fin sakseng soko!”
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 Pilate el sifil fahk pacl se aktolu, “Ku meawin ma koluk lal uh? Nga tia ku in konauk kutena ma lainul ma fal in anwuki el kac! Nga ac sang na in sringsring el, tari nga tulalla.”
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 Tusruk elos sikalang in wowoyak ke kuiyalos mu Jesus elan sripsripyak fin sakseng, nwe ke na wela siyuk lalos.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 Ouinge Pilate el wotela mu in wi ma elos siyuk uh.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 El tulala mwet se ma elos siyuk in ikakla uh, mwet se ma tuh muta in kapir ke sripen alein ac akmas, ac el eisalang Jesus nu selos in oru oana ma elos lungse oru nu sel.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 Mwet mweun elos pwanul Jesus som, ac ke elos fahsr elos sun sie mwet Cyrene pangpang Simon, su fahsr in utyak nu in siti uh liki acn el muta we likin siti uh. Elos sruokilya, filiya sakseng soko ah nu facl, ac sap elan us fahsr tukun Jesus.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 Oasr sie un mwet na lulap wi pac fahsr tokol; inmasrlon mwet inge oasr pac kutu mutan su wowoyak ac tung ke Jesus.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 Jesus el forang nu selos ac fahk, “Mutan Jerusalem, nimet kowos tung keik, a keiwos sifacna ac ke tulik nutuwos an.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 Oasr len ac tuku ke mwet uh ac fah fahk, ‘Insewowo mutan su talap, su tiana oswe tulik ku katiti!’
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 Pacl se ingan pa mwet uh ac fahk nu ke eol uh, ‘Putati nu facsr!’ ac nu sin eol srisrik uh, ‘Wikinkutla!’
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 Tuh fin pa inge ma ac orek nu ke sak folfol insroa, faska ma ac orek nu ke sak paola uh?”
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 Oasr pac mwet luo saya, kewana mwet orekma koluk, wi pac pwenyukla in tuh wi Jesus anwuki.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 Ke elos tuku nu ke acn se pangpang “Sri in Ahlunsuf” elos patkilya Jesus nu fin sakseng soko, oayapa mwet koluk luo ah, sie layen layot ac sie layen lasa sel.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Jesus el fahk, “Papa, nunak munas nu selos, tuh elos tia etu ma elos oru uh.” Elos kitalik nuknuk lal inmasrlolos ke susfa.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 Mwet uh tu na liye ma uh ke mwet kol lun mwet Jew elos aksruksrukel ac fahk: “El molela mwet saya uh — lela elan sifacna molella, fin pwaye el pa Christ se ma God El sulela uh!”
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 Mwet mweun uh oayapa aksruksrukel. Elos tuku nu yorol ac sang wain vinegar nu sel,
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 ac fahk, “Sifacna molikomla, fin pwaye kom tokosra lun mwet Jew.”
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 Kas inge simla oan lucng liki sifal, “El inge Tokosra lun mwet Jew.”
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 Sie sin mwet koluk ma wi sripsripyak uh fahk kas in angonkas nu sin Jesus: “Mea, tia kom pa Christ? Molikomla sifacna, ac kital uh!”
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 A mwet se ngia kael ac fahk, “Ku kom tia sangeng sin God? Kom welul eis kain kaiyuk sefanna.
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 Fal ma orek nu sik kom uh, mweyen kut eis lacnen orekma koluk lasr. A el, wangin kutena ma koluk el oru.”
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 Na el fahk nu sin Jesus, “Jesus, esamyu ke kom tuku ke ku lun Tokosra!”
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 Jesus el fahk nu sel, “Pwayena nga fahk nu sum, misenge na kom ac wiyu in Paradise.”
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 Ke apkuran nu ke infulwen len, in polo acn sac nufon lohsrla ke lusen ao tolu.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 Kalmen faht uh wanginla, ac nuknuk lisringyen Acn Mutal Na Mutal ke Tempul uh mihsalik infulwa, ip luo lac.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 Jesus el wola ke sie pusra lulap ac fahk, “Papa! Nga asot ngunik nu inpoum!” El fahkla ma inge, na el misa.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 Mwet kol lun un mwet mweun el liye ma sikyak inge, ac el kaksakin God ac fahk, “Pwayena mwet se inge el sie mwet na suwohs!”
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 Ke mwet ma fahsreni in tuh intoein ma orek uh liye ma sikyak inge, elos nukewa usruk kwawalos ac folokelik nu lohm selos ac arulana asor.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 Ac mwet kawuk nukewa lun Jesus, wi mutan ma welul tuku Galilee me, elos tu loes kutu ac liye ma inge.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 Oasr mukul se, inel pa Joseph mwet Arimathea, sie siti in acn Judea. El sie mwet wo ac suwoswos, su sie sin mwet ke Un Mwet Pwapa Fulat lun mwet Jew.
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 Tusruktu el tia insese nu ke pwapa lalos ku ma elos oru uh, ac el tupan tuku lun Tokosrai lun God.
52 El tuh som nu yorol Pilate ac siyuk ke monin Jesus.
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 Na el sruhkya manol, pwela ke nuknuk linen se, ac filiya in sie kulyuk su pukpukyak in eot uh, ma soenna oasr mwet misa filiyuki loac.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 Len sac pa Friday, ac apkuranyang nu ke len Sabbath.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 Mutan ma tuh welul Jesus tuku Galilee me elos welul Joseph in liye kulyuk sac, ac oayapa in liye onangan mano sac.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 Na elos folokla nu lohm elos muta we, ac mutawauk in akoela ono ac mwe keng nu ke mano sac. Elos mongla ke len Sabbath, oana ke oakwuk lun Ma Sap uh.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
