ויבוא ויעבר ביריחו׃ |
והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ |
ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ |
ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ |
ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ |
וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ |
וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ |
ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ |
ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ |
כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ |
ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ |
על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ |
ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ |
ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ |
ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ |
ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ |
ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ |
ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ |
ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ |
ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ |
מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ |
ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ |
ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ |
ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ |
ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ |
הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ |
אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ |
ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ |
ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ |
לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ |
וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ |
וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ |
ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ |
ויאמרו האדון צריך לו׃ |
ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ |
ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ |
ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ |
ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ |
ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ |
ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ |
ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ |
לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ |
כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ |
וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ |
ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ |
ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ |
ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ |
ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ |