Luke 14
1 Sie len Sabbath Jesus el som in mongo in lohm sin sie sin mwet kol lun mwet Pharisee, ac mwet uh arulana tonel Jesus.
| מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. |
2 Oasr mukul se fafwak paol ac nial el tuku nu yurin Jesus,
3 ac Jesus el siyuk sin mwet luti Ma Sap ac mwet Pharisee uh, “Ku Ma Sap lasr uh lela in akkeyala mas ke len Sabbath, ku tia?”
| ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל:”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ |
4 A elos tiana fahkla sie kas. Jesus el eis mwet sac ac akkeyalla ac supwalla.
| משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו. |
5 Na el fahk nu selos, “Fin sie suwos oasr wen se natul ku soko ox natul su putatla nu in sie luf loal ke len Sabbath, ku kowos ac tia sulaklak sraklalak liki luf sac ke na len Sabbath?”
| לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר:”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“ |
6 Na elos tiana ku in topkol ke ma se inge.
| גם הפעם לא השיבו לו. |
7 Jesus el liye lah kutu mwet uh lungsena sulela acn in muta wowo, ouinge el fahk pupulyuk se inge nu selos nukewa:
| ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: |
8 “Mwet se fin suli kom nu ke kufwen marut, nimet kom som muta ke acn ma wo emeet uh. Sahp ac oasr pac mwet se solsolma su fulat liki kom,
| ”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, |
9 na mwet se la kufwa uh su suli komtal kewa, ac tuku ac fahk nu sum, ‘Sang el uh elan muta insacn.’ Na kom ac tonongla ac som muta ke acn ma pusisel oemeet uh.
| ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי. |
10 In tia ouinge, a ke suliyuk kom, wo kom in som ac muta ke acn ma pusisel oemeet uh, na mwet se ma suli kom uh fah fahk nu sum, ‘Kawuk, fahsru muta ke acn wowo se inge.’ Ouiya se inge ac akkatoye kom ye mutun mwet nukewa ma suliyuk uh.
| ”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר:’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘וכך תכובד לעיני כל האורחים. |
11 Tuh kutena mwet su sifacna akfulatyal ac fah akpusiselyeyuk, a el su sifacna akpusiselyal ac fah akfulatyeyuk.”
| כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ |
12 Na Jesus el fahk nu sin mwet se la kufwa uh, “Kom fin orek mongo infulwen len ku eku, nimet kom suli mwet kawuk lom, ku mwet wiom ku sou lom saya, ku mwet tulan kasrup lom — mweyen elos ac mau suli kom pac tok, na fin ouinge kom ac eis tari molin orekma wo se kom oru ah.
| לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר:”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. |
13 Kom fin orek kufwa, kom suli mwet sukasrup, mwet sukapas, mwet ul, ac mwet kun;
| הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. |
14 na ac fah akinsewowoyeyuk kom, mweyen elos ac tia ku in folokin orekma wo lom. God El ac fah folokin orekma lom ke len se mwet wo uh moulyak liki misa.”
| אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“ |
15 Ke sie sin mwet su welul mongo el lohng ma inge, el fahk nu sin Jesus, “Fuka lupan engan lun mwet su wi ipeis ke kufwa lun Tokosrai lun God!”
| אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא:”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“ |
16 Jesus el fahk nu sel, “Oasr mwet se tuh oru kufwa na lulap se, ac suli mwet na pus nu kac.
| ישוע ענה לו במשל:”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. |
17 Ke mongo in kufwa sac akola tari, el supwala mwet kulansap lal in som fahk nu sin mwet ma el suli uh, ‘Fahsru, ma nukewa akola!’
| כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. |
18 Tusruk elos nukewa mutawauk in fahk sripa lalos in tia ku in som. Mwet se oemeet uh fahk nu sin mwet kulansap sac, ‘Nga tufahna molela ipin acn se, ac nga enenu in som liye. Nunak munas, fahk elan tuleyula.’
| אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר:’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. |
19 Ac sie pac fahk, ‘Nga tufahna molela cow mukul singoul, ac nga ac som srikalos. Nunak munas, fahk elan tuleyula.’
| השני אמר:’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. |
20 Ac sie pac fahk, ‘Nga tufahna marutla, ac ke sripa se inge nga tia ku in fahsrot.’
| השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה. |
21 Na mwet kulansap sac folokla ac fahkak ma inge nukewa nu sin leum lal. Leum sac arulana foloyak ac fahk nu sin mwet kulansap lal, ‘Sulaklak fahla nu pe inkanek uh ac nu inmasrlon lohm in siti uh ac pwanma mwet sukasrup, mwet sukapas, mwet kun, ac mwet ul.’
| ”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. |
22 Tiana paht toko, mwet kulansap sac fahk, ‘Sap lom ah orekla tari, tusruk srak pacna oasr acn lula nu sin kutu pac mwet.’
| העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים. |
23 Ouinge leum sac sifil fahk nu sin mwet kulansap lal, ‘Fahsrot nu ke inkanek in ima uh ac acn pac likin siti uh, ac sap mwet uh in tuku, tuh lohm sik fah sessesla.
| ”’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו,’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. |
24 Nga fahk nu suwos nukewa lah tia siefanna sin mwet suliyuk meet ah ac fah wi ema mongo ke kufwa se luk inge!’”
| איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘“ |
25 Sie pacl ah ke un mwet puspis elos welul Jesus fahsr, el forla ac fahk nu selos,
| כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: |
26 “Kutena mwet su tuku nu yuruk, el koflana mwet tumuk lutlut el fin tia lungse nga yohk liki papa tumal ac nina kial, mutan kial ac tulik natul, mwet lel ac mwet lohl, oayapa moul lal sifacna.”
| ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. |
27 Kutena mwet su tia us sakseng lal sifacna ac fahsr tukuk, koflana mwet tumuk lutlut.
| מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. |
28 Fin sie suwos akoo in musai sie tower, el enenu in muta ac motkwala lupan molo an meet, ac liye lah ac fal mani ma oasr yorol in aksafyela ma el oru uh.
| עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? |
29 El fin tia oru ouinge, na tukun el oakiya pwelung uh el ac tia ku in aksafyela tower sac, ac mwet nukewa ma liye ac fah isrunul.
| אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: |
30 Elos ac fahk, ‘Mwet se inge mutawauk in musai, a el tia ku in aksafyela!’
| ’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘ |
31 Fin sie tokosra el oatula wi mwet singoul tausin, in mweun lain sie pac tokosra su tuku in lainul wi mwet longoul tausin, el ac enenu in muta ac nunkala meet lah pwaye oasr ku lal in lain tokosra se ngia.
| ”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? |
32 El fin tia ku, na el ac supwala mwet utuk kas in osun nu sin tokosra se ngia in pwapa ke sukyen inkanek in misla ke el srakna loes lukel.”
| אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. |
33 Ac Jesus el sifil fahk, “In ouiya se pacna inge, wangin sie suwos ku in mwet tumuk lutlut el fin tia fuhleak ma lal nukewa.”
| גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי. |
34 “Sohl uh ma wo se, tusruktu fin wanginla emah, wanginna ma ac ku in orek in sifil folokonak emah.
| ”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? |
35 Ac wanginla sripa nu ke fohkon acn uh, oayapa nu ke mwe akmongo sacn uh. Ac fah sisila. Ke ma inge kowos porongo, fin oasr srewos!”
| מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“ |
