< Matai 7 >

1 Khomela ukhuhiga pakhuva nayumwe malahigiwa.
”אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם.
2 Pakhuva eimihigile gila igyumwihegiwa vulevule. Pu nakhikhigelelo eikhumu gelela avange nayumwe mulageliwagwa mueikhyo.
כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים.
3 Pu khikhi wilola akhalagaleilo akhalagile muliho lya nino, pu leino salumanyile ukhuta muliho lyakho muleikhi lagaleila khya gubeikhi uguvaha?
כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך?
4 Pu wiva na makhamakhi agakhunchova khunino ukhuta ukhi nikhuhenche akhalagaleila mu liho la nino vu uve muliho lyakho muleigulagalila uguvaha?
”איך אתה יכול לומר לחברך:’תן לי לסלק את השביב מעינך‘בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב!
5 Uleidesi uve; puhenche tasi ugulaga leila muliho lyakho, pu leino wiva na makha gakhuhencha akhalagaleila muliho lya nino.
צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך!
6 Khyomela ukhunchipa imbwa ifinu ifivalanche, hange khyomela ukhunchilahila ingube inyambo. Pakhuva inchene pu yachikanda inyambo eincho na malunde ga nchene nukhuvasyetukhila nukhuva niefulania.
”אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם.
7 Pudovage puvupewa. Ulondage, puvukhufivonaga. Hodenchaga, nuve puvudeinduliwagwa.
”אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת.
8 Pu ula uveidova ikyupeleilaga. Nula uveilonda ikhufivonaga, nu umunu uveikohona eideinduliwa.
כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת.
9 Pu khulei munu veeni khulyumwe uvei anave umwana va mwene idova eikhisyesye pwi khupa eiliwe?
אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם?
10 Pu anave idova eisomba, ikhupa pu ikhupa einjokha?
אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש?
11 Pu leino, einave umwe mwivavivi lyooni mukhimanyile ukhuvapa avana veinyo ifinu ifinonu pu u Daada yeinyo uvakhukyanya alekhe ukhuvapa umwe ifinu ifinonu ukhuluteileila ifyumudova khumwene?
ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו?
12 Savuli ga eiyo, upuwinogwa ukhuta avanu vavavombelage umwe inonu nayumwe pumuvombage vulevule. Pakhuva eiyo lyu lulageli na vanyamalago.
”עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים.
13 Mwingeilage na ndyango ufinye, ulwa khuva undyango mwelefu na yeinjeila nyeleefu eiyuyiluta khuvuyagi, hange pu vingi avigenda munjeila einyelefu.
”הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא.
14 Ifinye undyango ifinye nu einjeila yiebanelinchiwe eiyo yiluta khuwumi na veene avikhuyeivona vadebe fincho.
אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו.
15 Mwivandeikhe nukhwilolela navanya malago avavudesi, vavo vikhwincha puvafwalile eingwembe ya ng'osi, humbe leinu eilyulibuda avanu.
”היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם.
16 Pu mukhuvamanyaga musekhe nchavo. Pu leino avanu vitungula amasilu mu mitwinyo? Pu umunu itungula ncha kuyu pamatula?
תוכלו לזהות אותם על־פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על־פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים!
17 Vuvuwa umbeikhi unonu guhupa isekhe inonu, nu ubeikhi umbivi guhupa isekhe imbivi.
עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב.
18 Ubeikhi unonu saguhupa lusikhu isekhe imbivi, nu beikhi umbeivi nalusikhu saguhupa isekhe inonu.
עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב.
19 Ubeikhi gula ugusaguhupa isekhe inonu gwakhudumula, nukhutaga mu mwoto.
משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב.
20 Pu leino niita mukhuvamanyagamusekhe nchavo.
אכן, גם עצים וגם בני־אדם אפשר לזהות על־פי פירותיהם.
21 Mulekhe ukhuta vala vooni avuvii, 'Inkhuludeva, Inkhuludeva,' khuntwa vuvalingeila khukyanya ndeili, pu ula uveivomba nchila inchinogelanile pa Daada vava lingila khukyanya.
”לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי:’אדוני, אדוני‘, אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים.
22 Pu avanu vingi pa khigono eikyo valata, 'Inkhuludeva, Inkhuludeva, salulikhulangula munditavwa lyakho, satulikhutuleikhumya munditawa lyakho? ifidego satuleikhuvomba munditavwa lyakho?'
ביום־הדין יאמרו לי אנשים רבים:’אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים‘.
23 Pusanilavafihe nilavavula pava valafu ukhuta, 'Samvanyile umwe! Muhege palyune mwemvivombeile imbivi mwimukhale nalubedo!'
אולם אני אענה:’מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!‘
24 Pu leino, umunu uveipuleikha eilimenya lyango nukhukonga pu ihwana naga nu munu unyaluhala uveanchengile einyumba palinalawe.
”כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן.
25 Pu eifula yeikhatima ingasi nchikhadeiga gukhuyila ukulugutu gukhakula einyumba eila, pusayagwe pasi, ulwa khuva yanchengiwe palunalawe.
שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע.
26 Pu ula uveipuleikha eilimenyu lyango sikhuleikonga, pwihwanana nu munu unchimu uveianchengile einyumba ya mwene palusanga.
לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול.
27 Eifula yeikhincha yeikhatima fincho amagasi gakhadeiga ukulugutu gukhuyeila gukhapula einyumba yeila yeikhagwa eikhutuveili khikhadang'alukha.”
שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל.“
28 Pu gukhafikhe useikhe ugu u Yesu akhava amalile ukhunchova amamenyu aga, pu avanyalulundamano vadegile fincho ulumanyisyo lwa mwene,
ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע,
29 ulwa khuva amanyisye ndu munu umwene vutwa.
כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים.

< Matai 7 >