< Imbombo incha Vasuhwa 13 >

1 Leno mutembuile ya khu Antiokia, palena vasuhwa na vamanyisi. Vale uBarnaba, Simeoni(uviaei languvaga Nigeri). U Lukio uva khu Kirene, Manaeni( ulikoloeun'chila kisa gwa Helode undogonchi va koa), nu Savuli.
אלה האנשים שנמנו עם המורים והנביאים בקהילת אנטיוכיה: בר־נבא, שמעון (המכונה”כושי“), לוקיוס (מקוריניה), מנחם (אחיו החורג של הורדוס) ושאול (פולוס).
2 Vuvalipakhukonga udaada nukhudinda, Umepo Umbalan'che akhan'chova, “Mumbeikhile palukhanji uBarnaba nu Savuli, vavombe ei mbombo eiyunivilangile.”
יום אחד בשעה שהתפללו לאלוהים וצמו, אמר להם רוח הקודש:”הקדישו לי את בר־נבא ואת שאול לביצוע משימה מיוחדת!“
3 Vu ei Tembile yeidendile nukhudova, nukhuvikha amavokho pakianya pa vanu ava, vakhavalekha valutage.
הם הוסיפו להתפלל ולצום, ולאחר מכן סמכו את ידיהם על ראשיהם של שאול ובר־נבא, ברכו אותם ושלחו אותם לדרכם.
4 Pu uBarnaba nu Savuli vakha mweidikha Umepo Umbalan'che vakhikha ukhuluta khu Seleukia; ukhuhums ukhu vagendile munyanje ukhuta khu kisiva kya Kipro.
בהדרכת רוח הקודש ירדו השניים לסלוקיא, ומשם הפליגו לקפריסין.
5 Vuvalimkhilunga kya Salam, valiei khun'chova eilimenyu lya Nguluve mu Masinagogi ga Vayahudi. Vale pupaninei nu Yohani nu Marko nduu ntangili vavene.
הם עגנו בעיר סלמיס, ובישרו את דבר אלוהים בבתי־הכנסת (יוחנן מרקוס היה העוזר שלהם).
6 Vuvalutile mukhisi va kyoni eikya Kipro vakhambona umunu ung'avi, Unjahudi undagunchi va vudesi, uvei eilitawa lya mwene ale vei Bar Yesu.
לאחר מכן המשיכו לבשר בכל רחבי האי, עד שהגיעו לעיר פפוס. בעיר זאת פגשו יהודי אחד, בר־ישוע שמו, שהיה נביא שקר ועסק בכישוף.
7 Ung'avi uyu vale paninie nu Liwali Sergio Paulus, ale munu einyaluhala. Umunu uyu avakaribisye uBarnaba nu Savuli, pakhuva anogwa ga ukhupulikha eilimenyu lya Nguluve.
בר־ישוע היה ידיד למושל המקומי, סרגיוס פולוס. המושל, שהיה אדם נבון מאוד, הזמין את בר־נבא ופולוס לבקר אותו, משום שרצה לשמוע מפיהם את דבר האלוהים.
8 Pu uElima “ung'avi vulele ulo eilitawa” (ya mwene alukhuvabencha) agelile nukhupendula uliwali ahege mu ndweidikho.
אולם המכשף הזה, שנקרא”אלימס“, לא רצה שהמושל יגיע לאמונה, ולכן התערב בשיחה ודרש מהמושל לא לשים לב לדבריהם של שאול ובר־נבא.
9 Pu uSavuli uviaeilangiwaga Paulo, adin'chiwe Umepo Umbalan'che akhakaseihein'cha amiho
אך שאול (הנקרא גם”פולוס“), אשר היה מלא ברוח הקודש, הביט בנביא השקר וקרא:
10 na akhambula “Uve mwana va setano, uden'chine khila khinu kya vudesi. Nuvupepe uve uliaduvi va lweli. Savukhelekhelwa ukhupedula einjila n'cha n'cha Daada, einchi golwikhe vuwesya?
”בן בלייעל שכמוך! אתה מלא מרמה ופשע, ואויב מושבע של כל דבר טוב! האם לעולם לא תפסיק לסלף את דרכי האלוהים הישרים?
11 Lino lola eikhivokho kya Daada khelipakianya paliuve, vubosokha amiho. Savukhulevona eilin'chova khuusikhei” mala khamo uluhwela nei hisi fikhagwa pakianya pa Elimas; akhatengula ukhun'chungula nukhudova avanu vandogon'che nukhumwibatelila eikhivokho.
עתה שים לב כיצד יעניש אותך אלוהים: תוכה בעיוורון זמני, ולא תראה את אור השמש.“באותו רגע כיסה ערפל את עיניו, והוא החל לגשש סביבו ולחפש מישהו שיוביל אותו בידו.
12 Pu umbaha vualolile eikhei humile, akheidikha, pakhuva aswigile amafundisyo ukhuhusu Udaada.
כשראה המושל את הנעשה, האמין באדון והשתומם על הכוח העצום של בשורת האלוהים.
13 Pu uPavuli navaninee vakhagenda munjila ukhuhuma khu Pafo vakhafikha khu Perge khuu Pamfilia. U Yohani avalekhile nukhuvuya khu Yelusalemu.
פולוס ומלוויו עזבו את פפוס, והפליגו בספינה לעיר פרגי שבמדינת פמפוליה. יוחנן מרקוס עזב אותם שם וחזר לירושלים,
14 U Pavuli nulukololwe vagendile ukhuhuma khu Perge vakhafikha khu Antiokia ya Pisidia. Ukhu vakhaluta mumasinagogi eisikhu ya Sabati nukhutama pasi.
ואילו פולוס ובר־נבא המשיכו לאנטיוכיה אשר בפיסידיה. בשבת הלכו השניים לבית־הכנסת וישבו בין המתפללים.
15 Vu veimbile ululagilo lya vanyamalago, na valongon'chi va masinagogi avasuhile ei ndumi ukhuta, “Valukolo ei ngave muleneindumi vakhuvapa amakha apa avanu n'chova”
לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה, וההפטרה מהנביאים, שלחו אליהם ראשי בית־הכנסת הודעה:”אחים, אם יש לכם דבר עידוד והדרכה בשבילנו, אתם מוזמנים לדבר!“
16 Pu uPavuli akheima nukhuvapungeila amavokho; akhanchova, “Mweivagosi vakhu Esilaeli numwe umwei mukhukonga Unguluve mumuleihen'che.
פולוס קם על רגליו, סימן לקהל שהוא עומד לדבר, ואמר:”אנשי ישראל, וכל הבוטחים בה׳ והמכבדים אותו, הרשו לי לפתוח בסקירה היסטורית קצרה.
17 Unguluve va vanu ava ava Isilaeli avahalile avadada yenyo ukhuvavikha vanu vingi vuvatamile khu Misili, nakhu khivokho kya mwene akhinuliwa nukhuvahumya khunji.
אלוהי העם הזה – אלוהי ישראל – בחר באבותינו וברך אותם מאוד בתקופת שהותם במצרים. ביד חזקה ובזרוע נטויה הוא הוציא אותם מעבדות לחירות,
18 Khu miakha alubaini akhavafumeilila mulukunguu.
וטיפל בהם במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר.
19 Vu anangile ifivumbukho saba ifyakhuu Kaanani akhavapa avanu vetoeikhelunga khivuhale.
לאחר שהשמיד שבעה עמים בארץ כנען, הוא נתן לעם ישראל את הארץ לנחלה. כל זה ארך כ־450 שנה.
20 Imbombo n'chiin'chooni n'cha humile emikha mia ine na hamsini. Pafinu ifi fyooni Unguluve akhavapa undamchi mpakha uSamweli Unyamalago.
”לאחר מכן מינה עליהם אלוהים שופטים עד ימיו של שמואל הנביא.
21 Vuvavombile aga avanu vakhadova ukhuludeva, pu Unguluve akhavapa uSavuli umwana va Kishi, umunu va kheivumbukho kya Benjamini, ukhuva iikhuludeva eimiakha alubaini.
”בימיו של שמואל ביקש העם מלך, וה׳ נתן לו את שאול בן־קיש משבט בנימין, שמלך ארבעים שנה.
22 Vu Unguluve ang'een'chinche (mumbukhuludede) akhamwemikha uDavudi ukhuva iikhuludeva vavene. Vale ukhung'usu uDavudi ukhuta Unguluve an'chovile, 'Neipile uDavudi umwana va Yese ukhuva munu uveianogelanile nei numbula yango; ukhuta ivomba kheila kheinu eikheininogwa.'
אולם ה׳ הוריד אותו מכסא מלכותו, והמליך תחתיו את דוד המלך, זה שה׳ אמר עליו:’דוד בן־ישי הוא איש כלבבי, והוא יעשה את רצוני‘.
23 Ukhuhuma mukheikolo kya munu uyu Unguluve agegile ei Isilaeli umbopoli, uYesu, nduvu aeilapile ukhuvomba.
ומזרעו של דוד הקים ה׳ לישראל את המושיע המובטח, את ישוע המשיח!
24 Eile lyaandile ukhuhumila va badu uYesu sin'chile, uYohani akhatengula ukhunchova ulwon'cho lwa vusikhelo khuvanu voni avanya Isilaeli.
”עוד לפני בואו של ישוע קרא יוחנן לעם ישראל לשוב מחטאיו, לפנות אל ה׳ ולהיטבל במים.
25 Nu Yohani vualipa khumala ei mbombo ya mwene akhan'chova mukhusagila unene ukhuta nene veni? une syoo ula. Ila pulehen'cha, uvei ikhwin'cha khusana khuliune, sanei nogile ukhulegesya ifilato vya malunde ga mwene.'
כשסיים יוחנן את תפקידו, שאל את העם:’האם אתם חושבים שאני המשיח? לא, אינני המשיח! אבל הוא עומד לבוא, ואיני ראוי אף להתיר את שרוכי נעליו!‘
26 Valukolo mwei vanavakheikolo kya Abrahamu, navala aviiliei pagati paliumwe avikhumwudikha Unguluve, khuujili yeto ukhuta eikhulongwi yavovopalwa yeisuhiwe.
”אחי בני אברהם, ואחי הגויים היראים את האלוהים: ישועה זאת נועדה לכולנו!
27 Khuvala avitama khu Yelusalemu, na vavaha vavene, savamanye uvufumbule wa vanyamalago uvuvu khweimbiwa mu Sabato; pu vakhamalisya ufumbwe wa vanjamalago pakhung'eiga uvufye uYesu.
תושבי ירושלים ומנהיגיהם לא הכירו את המשיח, ולא הבינו את דברי הנביאים אשר נקראו מדי שבת בבית־הכנסת. אף־על־פי־כן, כשהרגו אותו הם קיימו למעשה את דברי הנביאים.
28 Ndangave savapate uwayei lweli vunonu uwakhung'eiga uvufye mugati mumwene, vakhadova uPilato alamule.
למרות שלא הייתה להם כל סיבה מוצדקת להוציא את ישוע להורג, דרשו מפילטוס לצלוב אותו.
29 Vuvaamalile imbombo n'choni inchisimbiwe ukhuhusu umwene, vakhamwisya muubeikhi nukhugonwa mulipumba.
לאחר שקיימו את כל הנבואות הקשורות במותו, בלי שידעו זאת, הורידו אותו מעל הצלב וקברוהו.
30 Pu Unguluve akhan'chusya ukhuhuma khuvafyile.
”אולם אלוהים הקים את ישוע מן המתים,
31 Avanekhe isikhu n'chuu nyingi khuvala avavalutaga paninie nave ukhuhuma khu Galilaya ukhuluta khu Yeusalemu. Avanu ava lino vakheti va vanu.
ובימים שלאחר מכן הוא נראה פעמים רבות לעיני האנשים שליוו אותו מן הגליל לירושלים. מאז ועד היום לא פסקו האנשים האלה להעיד על כך בפומבי.
32 Leno tukhuvagegela eikhulongi einonu va lulagilo uluvava pue avadada yeto.
”בר־נבא ואני מבשרים לכם עתה את הבשורה הטובה הזאת: את אשר הבטיח אלוהים לאבותינו,
33 Unguluve avikheile indagilo in'chii mundiufye, avana vavene, pa ei ele an'chusin'che uYesu nukhukilivula khaveilei khu wumi eileilee lyandikhiwe mu Sabuli va veile: 'Veve mwana vango eilelo neivile daadayo'
הוא הגשים לנו, צאציהם, על ידי תקומת ישוע. לכך מתכוון המזמור השני בתהלים:’בני אתה, אני היום ילדתיך‘.
34 Uvuayilweli uvuan'chusin'che ukhuhuma khuvufye umbile gwa mwene gusite ukhunang'eikha, an'chovile ndee: 'Nikhukhupa uvuvalan'che nulusayo lwa lweli ulwa Davudi'
”אלוהים הבטיח להחזירו לחיים, כדי שלא ימות עוד לעולם. אלוהים ייתן לכם את הבטחותיו הנפלאים לדוד כמו שכתוב בישעיה.
35 Eiyei yuan'chovile khavile muu sabuli eiyeinge, 'Sanikhweidekha umbalan'che vango ukhuvola.'
במזמור טז כתוב:’לא תיתן חסידך לראות שחת‘.
36 Pakhuva vu uDavudi vuatimisye indagilo ncha Nguluve mukhei vumbukho kya mwene akhagonelela, vakhagonwa pupaninie navababa va mwene avuwene uvuvivi(uvunangikhe),
פסוק זה אינו מתייחס לדוד, שהרי לאחר שדוד שרת את בני דורו לפי רצון ה׳, הוא מת, נקבר וגופו נרקב.
37 Pakhuva uvian'chusiwe nu Nguluve sikhuvuvona uvuvivi(uvunangikhe).
פסוק זה מתייחס למישהו אחר – למישהו שאלוהים החזירו לחיים ושגופו כלל לא ניזוק מריקבון המוות.
38 Pu yeimanyikhe khuliumwe, valukolo, ukhugendela umunu uyu, uvusyeikhilo wa mbivi vulumbiileliwe.
”אחים, הקשיבו! באמצעות ישוע זה אתם יכולים לקבל סליחת חטאים.
39 Pakhuva khila munu uviikhwedikha ivaleliwa uwayelweli yoni iyei indagilo n'cha Mose sanchikhale n'chi khuvaeilweli.
כל מי שמאמין ובוטח בו משתחרר מכל אשמה, ואלוהים מצדיק אותו. התורה מעולם לא יכלה לשחרר אתכם מחטא ולהצדיקכם בעיני אלוהים.
40 Puyiinogiwa muve miho ukhuta khila khei eikhiva nchovile avanyamalago kheisite ukhuhuma khuliumwe:
היזהרו! אל תתנו לדברי הנביאים להתגשם בכם:
41 “Pu mulole, umwe yumwe mwibela mukhaswiige nukhwangamila; pakhuva nivomba eimbombo pasikhun'chenyo, imbombo in'chii samuwesya ukhwiidekha ndavavule umunu.”
’ראו בוגדים והביטו, והתמהו תמהו, כי פֹעַל פֹּעֵל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר‘.”כלומר, ראו והתפלאו, אתם הבזים לאמת! כי אלוהים עומד לעשות משהו בימיכם, אשר לא תאמינו בו כשיספרו לכם על כך.“
42 Vu uPavuli nu Barnaba vahegile avanu vakhavadova van'chove amamenyu aga pasikhu ya Sabato eiyeikhwincha.
כשיצאו פולוס ובר־נבא מבית־הכנסת, הזמינו אותם האנשים לשוב ולדבר אליהם בשבת הבאה.
43 Vuusikhei gwa n'kutano gwa siinagogi gusilile, Avayahudi vingi avagolofu fin'cho vakhavakonga uPauli nu Barnaba, avavan'chovila navo ukhuta vagendelelage nukheisa kya Nguluve.
בתום האסיפה בבית־הכנסת הלכו אחרי פולוס ובר־נבא הרבה יהודים וגויים יראי אלוהים. השניים שוחחו איתם ועודדו אותם לבטוח בחסדו של אלוהים.
44 Eisabato eiyekongile, umuji ugunge gwa hegelile khupulihin'cha eilimenyu lya Nguluve.
בשבת שלאחר מכן התקהלה כמעט כל העיר בבית־הכנסת, כדי לשמוע את דבר ה׳ מפי פולוס ובר־נבא.
45 Avayahudi vuvalolile ukhutano, vakhava nu wifu nukhun'chova amamenyu aga khuben'cha ifinu ifincho viwe nu Pavuli nukhudukha.
אולם כשראו מנהיגי היהודים את ההמון, נמלאו קנאה והכחישו את דבריו של פולוס בקללות ובגידופים.
46 Pu uPauli nu Barnaba vakhan'chova nuvukifu nukuta, “Yeikhanogile eilimenyu lya Nguluve lin'choviwe khuliumwe. Pakhuva mukhwei kulugila kuvutali ukhuhuma khuliumwe. Nuukhweivona ukhuta samudogile ukhuhava uludeva lya sikhu n'choni mulolage tukhava peindukhila Avanyapanji. (aiōnios g166)
אך פולוס ובר־נבא דיברו באומץ והצהירו:”הרגשנו שמחובתנו לבשר את דבר ה׳ קודם כל לכם – היהודים, אולם מכיוון שדחיתם אותו והוכחתם שאינכם ראויים לחיי נצח, נציע אותו לגויים! (aiōnios g166)
47 Nduvu uDaada atuvulile, akhata(akhanchova), 'Nivavikhile umwe nduu lumali khuvanu na khuvanu avanyapanji, ukhuta mugege uvupokhiei eingutu n'chooni nchweine n'cha kheilunga.”
כי כך ציווה עלינו אלוהים:’ונתתיך לאור גוים, להיות ישועתי עד קצה הארץ‘. “
48 Avanyapanji vuvapulikhen'chi vakhahovokha nukhuleng'inwa eilimenyu lya Nguluve. Vingi avahaliwe khuu wumi wa sikhu n'chooni vaaeidikhe. (aiōnios g166)
הגויים שמחו מאוד לשמוע את בשורת ה׳ מפי פולוס, וכל מי שנבחר לחיי נצח האמין. (aiōnios g166)
49 Eelimenyu lya Nguluve likhenela eikhilunga kyooni.
וכך התפשט דבר ה׳ בכל הארץ.
50 Pu avayahudi vakhavadova avei humin'che avadala navalongon'chi va miji. Aga ganchoon'chi eitabu khwa Pauli nu Barnaba vakhavataga khunjii khuu mipakha gwa miji.
אולם מנהיגי היהודים קוממו את הנשים המכובדות ואצילות נגד פולוס ובר־נבא. הם עוררו את ההמון לרדוף את פולוס ובר־נבא ולגרשם מן העיר.
51 Pu uPavuli nu Barnaba vakhang'una eifumbe ya malunde gavene. Puvakhaluta khuu miji eigwa Ikonia.
השניים ניערו את אבק העיר מעל רגליהם והלכו לעיר איקניון,
52 Navakongi vakhadeiga nuluhekhilo paninie nu Mepo Umbalan'che.
ותלמידיהם באנטיוכיה נמלאו שמחה ורוח הקודש.

< Imbombo incha Vasuhwa 13 >