ಪ್ರಸಂಗಿ 10
1 ೧ ಸತ್ತ ನೊಣಗಳಿಂದ ಗಂಧದತೈಲವು ಕೊಳೆತು ನಾರುವುದು. ಹಾಗೆಯೇ ಸ್ವಲ್ಪ ಹುಚ್ಚುತನವು ಜ್ಞಾನ ಮತ್ತು ಘನತೆಗಳನ್ನು ಕೆಡಿಸುತ್ತದೆ.
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ |
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ |
| וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ |
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ |
| יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ |
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ |
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ |
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ |
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ |
10 ೧೦ ಮೊಂಡು ಕೊಡಲಿಯ ಬಾಯಿಯನ್ನು ಮಸೆಯದಿದ್ದರೆ ಅವನು ಹೆಚ್ಚು ಬಲವನ್ನು ಪ್ರಯೋಗಿಸಬೇಕು. ಕಾರ್ಯಸಿದ್ಧಿಗೆ ಜ್ಞಾನವೇ ಸಾಧನ.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ |
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ |
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ |
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ |
14 ೧೪ ಮನುಷ್ಯನು ಮುಂದೆ ಆಗುವುದನ್ನು ತಿಳಿಯನು. ತಾನು ಕಾಲವಾದ ಮೇಲೆ ಹೀಗೆಯೇ ಆಗುವುದೆಂದು ಅವನು ಯಾರಿಂದ ತಿಳಿದುಕೊಂಡಾನು? ಅಜ್ಞಾನಿಯ ಮಾತುಗಳೋ ಬಹಳ.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ |
| עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ |
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ |
17 ೧೭ ದೇಶದ ಅರಸನು ಕುಲೀನನಾಗಿದ್ದರೆ, ಪ್ರಭುಗಳು ಅಮಲಿಗಾಗಿ ಅಲ್ಲ, ಆದರೆ ಶಕ್ತಿಗಾಗಿ ಸಕಾಲದಲ್ಲಿ ಊಟಕ್ಕೆ ಕುಳಿತರೆ ನಿನಗೆ ಭಾಗ್ಯವೇ!
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ |
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ |
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ |
20 ೨೦ ಮನಸ್ಸಿನಲ್ಲಿಯೂ ಅರಸನನ್ನು ದೂಷಿಸದಿರು. ಮಲಗುವ ಕೋಣೆಯಲ್ಲಿಯೂ ಧನಿಕನನ್ನು ಬಯ್ಯದಿರು. ಆಕಾಶದ ಹಕ್ಕಿಯು ಆ ಶಬ್ದವನ್ನು ಮುಟ್ಟಿಸುವವು; ಪಕ್ಷಿಯು ಆ ವಿಷಯವನ್ನು ತಿಳಿಸುವುದು.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ |
