אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃ |
כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ |
כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ |
כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃ |
כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ |
והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃ |
או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ (Abyssos g12) |
אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ |
כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ |
כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃ |
כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ |
ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ |
כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ |
ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ |
ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃ |
אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃ |
לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ |
ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃ |
ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃ |
וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ |
ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ |