וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ |
צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ |
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ |
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ |
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ |
ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ |
כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ |
והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ |
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ |
והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ |
והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ |
והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ |
את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ |
לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ |
ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ |
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ |
או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ |
ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ |
או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ |
ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ |
והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ |
ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ |
ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ |
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ |
והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ |
כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ |
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ |
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ |
ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ |
ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ |