Matiu 9
1 Hagi Jisasi'ma votifima mareriteno'a, tina takaheno kantu kaziga Agra'a rankumate vu'ne.
| ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר־נחום עיר מגוריו. |
2 Anama hutege'za vahe zagamo'za agamo fri'nea nera sesenku hu'za erizafa hu'za Agrite e'naze. Jisasi'ma zamagri zamentintima negeno agama fri'nea nekura huno, Korera osuo mofavre'nimoka, kagri kumira hago eri atroe.
| מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור:”התעודד, בני, כי נסלחו לך חטאיך!“ |
3 Higeno mago'a kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'za, zamagra zamagra anage hu'naze, ama'na ne'mo'a Anumzamofo huhaviza hunente.
| ”איש זה מגדף!“אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח על חטאים?) |
4 Hazageno Jisasi'a zamagri antahintahizmia negeno, anage hu'ne, Nahigetma kefo antahintahia tamagu'afina nentahize?
| ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם:”מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? |
5 Inanke'mo oza hugahie, kefo zanka'a eri ataroe hanua kemopi, otinka vuo hanua kemo'e?
| לבן האדם, יש סמכות לסלוח על חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי.“הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!“ |
6 Hianagi Nagrama tamaverima hanuana, Vahe'mofo mofavremo'a ama mopafina hanave'a me'neankino kefozana eri fanane huga vahe mani'ne. Hankina tameri ha'nena kegahaze, huno nehuno rukrahe huno, ana agaza sti'nea ne'mofonku, Otinka sesenkuka'a erinka nonka'arega vuo huno higeno,
7 anante otino noma'arega vu'ne.
| הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו. |
8 Ana'ma hiaza vahe'mo'za nege'za, zamagra tusi kore nehu'za, Anumzamo'ma e'inahu hanave'ma Jisasima ami'nea zankura, Anumzamofo agi'a ahentesga hu'naze.
| פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה׳ ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני־אדם. |
9 Ananteti Jisasi'a nevuno, mago nera agi'a Matiu'e nehaza ne' takisi zago zonegi'za onensa nompi mani'negeno omegeno, Nagri namage eme anto, higeno agra otino amage vu'ne.
| כשישוע הלך משם הוא ראה בבית־המכס את גובה המכס, מתתיהו.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. |
10 Hagi Jisasi'ma vuno Matiu nompi ne'za ome nenege'za, rama'a takisi zagoma zonegiza vahe'ene, kumi vahe'mo'zanena e'za Jisasi'ene amage'ma nentaza disaipol naga'ane kave eme ne'naze.
| בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים. |
11 Ana'zama farisi vahe'mo'za nege'za, amage'ma nentaza disaipol nagara anage hu'za zamantahige'naze, Nahigeno tamagri'ma rempima hurami ne'mo'a, takisi zago zogi naga'ene, kumi naga'enena ne'zana nene hu'za zamantahige'naze?
| הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו:”מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?“ |
12 Hagi Jisasi'ma anankema nentahino'a amanage hu'ne, Kri'zamima omane'nesia vahe'mo'za tusa (dokta) netera ovugahaze, hagi krima eri'nesaza vahe'mo'zage tusa netera vugahaze.
| ישוע השיב להם:”אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!“השיב להם ישוע, |
13 Jisasi'a zamasamino, Vutma avontafepi ome rezaganeta antahiho, ama kemo'a na'ane hu'nefi, Nagrira rumofo asuragintezanku nave'nesie, hagi (ofagura) kresramana vuzankura nave'nosie. Na'ankure Nagrama e'noana, fatgo vahe zamagi hunaku ome'noe. Hagi kumi vahe zamagi hanuge'za, zamagu'a rukrahe hihogu e'noe. (Hos 6:6.)
| והוסיף:”עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק:’כי חסד חפצתי ולא זֶבַח‘. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ |
14 Hagi ana knafina Jonima amage nentaza disaipoli naga'mo'za Jisasinte e'za, Nahigeta tagrane Farisi vahe'enena ne'za a'o nehunke'za, Kagri kamage'ma nentaza disaipol naga'mo'za, ne'zana a'o nosaze? hu'za antahige'naze.
| יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו:”מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?“ |
15 Hazageno Jisasi'a zamagrikura anage hu'ne, Aravema hute'ma kenaku eme atruma hu'naza vahe'mo'za, aravema husia ne'ma zamagranema mani'nesige'za zamasunkura osugahaze, tamagefi? Hu'neanagi mago kna ne'eankiza aravema hunaku'ma hania nera, zamagripintira avaretrete'za, anante zamagra ne'zana a'o hugahaze.
| ”האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?“השיב להם ישוע בשאלה.”אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו.“ |
16 Mago'mo'a kahefa tavaravea korapa kenarera erinteno ohatigahie. Anama antenoma hatisia kenamo'a ampimpi huno eri tagato hura hugahie.
| ”מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! |
17 Ana nehuno vahe'mo'a kahefa wainia, meme akruteti tro'ma hu'nea atafa waini tafempina tagi ovazigahie. Na'ankure meme akaruteti tro'ma hu'nea atafa tafemo'a, pro hanigeno wainimo'a tagisigeno, ana tintafemo'a haviza huzanku, kahefa wainia, kahefa meme akruteti tro hunte tafempi tagi vazisigeno, taregamoke knare hugaha'e.
| ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות.“ |
18 Ana kema nehigeno, mago ugoteno keaga nehia ne'mo'a eno, Agrite eme kepri nehuno, anage hu'ne, Mofanimo'a mensi fri'neanki, enka kaza agrite eme antegeno, agra otino asimu erino mani'no.
| בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית־הכנסת המקומי והשתחווה לפניו.”בתי הקטנה מתה ממש עכשיו, “אמר הרב,”אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה.“ |
19 Higeno Jisasi'ene Agri amage nentaza disaipol naga'mo'za otiza ana ne' avariri'za amage vu'naze.
| ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו. |
20 Higeno mago ara korankri erino 12fu'a zagegafu mani'nea a'mo, Jisasi amefi eno zaza kena'amofo atupa'are eme avako hu'ne.
| בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, |
21 Na'ankure agrama agesama antahiana, nagra magoke'zana Agri za'za kenarafante azeri sugeno'a, kri'nimo'a atrenantegahie huno agu'afina antahi'ne.
| מפני שחשבה:”אם רק אגע בבגדו, ארפא!“ |
22 Hianagi Jisasi'a rukrahe huno negeno amanage hu'ne, Mofani'moka korera osuo, kagrika'a kamentintimo kazeri knare hie, nehigeno ana kna fatgo'are ame'ama huno ana ara kri'amo'a, so'e hunte'ne.
| ישוע פנה לאחור ואמר לאישה:”התעודדי בתי, אמונתֵך ריפאה אותך.“ובאותו רגע היא נרפאה. |
23 Jisasi'ma vuno ana ugoteno keaga nehia kva ne'mofo nompima ufreno, uvire tafema neraza vahe'ene, zavisu krasu nehu'za zamasuzampi mani'naza vahe krerfa ome nezmageno,
| ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. |
24 amanage huno zamasmi'ne, Atretma eviho, na'ankure ama mofara ofri'neanki, amane avu mase'ne. Anagema hiazanku Agrira tusiza hu'za kiza zokago ke hunte'naze.
| ”לכו מכאן כולכם!“קרא ישוע.”הילדה לא מתה; היא רק ישנה!“אולם כולם צחקו לו. |
25 Hianagi ana vahe krerfa'ma huzmantege'za megi'a vazageno'a, ana nomofo agu'afi ufrea zamo akoheno ana mofa'mofo azante azerigeno ame huno ana mofa'mo'a oti'ne.
| ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. |
26 Higeno anama hiazamofo agenke'mo'a, ana kaziga vuno eno huno zamukine.
| השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור. |
27 Ananteti Jisasi'ma nevigeno'a, zanavu asu hu'nea netremoke avariri'ne nevuke kezati'ne, Deviti mofavre'moka kasuragiranto huke hu'na'e.
| כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו:”בן דוד, רחם עלינו!“ |
28 Hagi ana nompima Jisasi'ma ufregeke, ana zanavu asuhu ne'tremokea Agrite e'na'e. Hagi Jisasi'a amanage huno zanagrikura hu'ne, Amana zana Nagrikura eriamane hugahie hutna, tanamentintia neha'o? Higene zanagra Agriku anage hu'na'e, ozo Ramoka,
| שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם:”האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?“”כן, אדון, “ענו השניים,”אנחנו מאמינים.“ |
29 anante Jisasi'a zanavuragare avako nehuno, anage hu'ne, Tanamentinti'ma haku anazamo'a tanavufare fore hugahie.
| ישוע נגע בעיניהם ואמר:”משום שהאמנתם, תירפאו.“ |
30 Higeno zanavurgamo'a hari hu'ne. Jisasi'a hanave zanavumro zananteno, Mago vahe'mo'a atrekeno ama'na nanekea ontahitfa hino.
| לפתע יכלו השניים לראות. ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, |
31 Hianagi zanagra atreke nevuke, ana nanekea ome hugantugama ana kaziga hu'na'e.
| אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ. |
32 Hagi vu'za e'zama nehazana, mago nera havi hankaro'mo ke'a eritaganegeno kea nosia ne' avare'za Jisasinte e'naze.
| כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. |
33 Ana kefo avamu'ma ahenatitregeno'a, kema nosia ne'mo'a keaga hu'ne. Mika vea krerfamo'za antri nehu'za amanage hu'naze, amanahu'zana Israeli vahe'motafina korapara fore higeta onke'nonazane hu'za hu'naze.
| ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו:”מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!“ |
34 Hianagi Farisi vahe'mo'za amanage hu'naze, Jisasi'ma hankaroma ahenenatiana, hankromokizmi ugagota hankromofo (Satan) hankave'afi ana nehie hu'za hu'naze.
| אולם הפרושים אמרו:”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו משר השדים!“ |
35 Ananteti Jisasi'a osi kumate'ene rankumatera vano nehuno osi mono nompi rempi hunezmino, Anumzamofo mona kumakura mono nanekea nezamasmino, mika kri eri amane hu'ne.
| ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי־הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. |
36 Ana vahe krerfama nezmageno, Jisasi'a tusiza huno asunkura huzmante'ne. Na'ankure zamagra tusi negine'za zamaza osu'are, kva vahezmi omani sipisipimo hiankna hu'naze.
| הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה. |
37 Ananteti Jisasi'a amage nentaza disaipol nagaku amanage hu'ne, Ne'zamo'a hozafina rama'a anare'neanagi, eri'za vahera osi'a mani'naze.
| ”הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!“אמר ישוע לתלמידיו. |
38 Ana hu'negu anare'nea hozamofo nefa, Ramofo nunamu hutma antahigenkeno, mago'a eri'za vahera huzmantesige'za ome hamareho.
| ”התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!“ |
