Matiu 7
1 Jisasi'a anage huno mago'ane zamasami'ne, Rumofona refako huo zamantenkeno, anahu kna huno Anumzamo'a tamagri e'nena refako huoramanteno.
| ”אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם. |
2 Na'ankure rumofoma refako huntesante, ana avamente Anumzamo'a kagrira refako hugantegahie. Kagrama rumofoma refakoma hanana avamente, anazanke huno kagrira refako hugantegahie.
| כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים. |
3 Nahigenka osi zama negafu avufima me'neazana negenka, kagri kavufima ra zafa rampama me'neana nonkane?
| כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? |
4 Na'ane hunka negafunkura, natregena osi'zama kavufi me'neana eri traneno nehane, kagri kavufi'ma ra zafa rampama me'neana?
| ”איך אתה יכול לומר לחברך:’תן לי לסלק את השביב מעינך‘בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב! |
5 Kagra tavre vahere, esera ra zafa ranpama kavufima me'neazana eri atrenka kavua keama hutenka, ete negafu avufi me'nea osi'zana eri atregahane.
| צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! |
6 Tamagra ruotage hu'neniazana kramofona omiho, hiro zantamia afumofona omiho. Zamagra eri'za zamagianu rehapa atiza eri haviza hugahaze. Ana hute'za Arukrehema hanuza tamahe'za traga trogo hugahaze.
| ”אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם. |
7 Antahigesankeno anazana kamigahie, hakesunka kefore hugahane, kafante vagre vagre hanankeno, anagi kantegahie.
| ”אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. |
8 Na'ankure maka vahe'mo'za antahima nege'za e'nerize. Iza'o, hake'noma vanimo'a, keno eri fore hugahie. Kafante vagre vagre nehanimofona, anagi antegahie.
| כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. |
9 Hagi tamagri amu nompinti magomofo ne' mofavremo, breti eri namio hanigetma, havea knare eri amigahzafi?
| אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם? |
10 Hifi nozame eri namio hanigeno'a, agra knare osifavea eri amigahio?
| אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש? |
11 Hianagi tamagra havi avu'ava'zama nehaze vahe'mota antahi'naze, mofavre'tmima knare muse'zama ami'zana, monafima nemania Neramafa'a, knare musezana, iza'o Agri'ma antahigemofona rama'a zantami nemie!
| ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו? |
12 Vahe'mo'zama maka zampima kagri'ma, hugantesaze hunka nehanana avu'avara, kagra ana avu'ava zamagrira huzmanto. Na'ankure e'i kasegene kasnampa vahe'mokizmi kenena eri knare hugahaze.
| ”עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים. |
13 Tamagra osi kafampinti ufreho, na'ankure fananehu kantema vu'nea kamo'a, ra huno fru hu'ne. Ana kantera rama'a vahe'mo'za amage ante'za nevaze.
| ”הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא. |
14 Ana hianagi asimu eri kumate vu'nea kafamo'a osi higeno, ana kamo'a kakanino amuho hu'nege'no, osi'amoza ana kana nege'za nevaririze.
| אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו. |
15 Kva hiho havige kasnampa vahekura, sipisipimofo avufa eri hankre'za egahazanagi, zamagu'afinka afi kra egahaze.
| ”היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם. |
16 Kagrama zamagenka, antahinka zamagrima hananana, rgama rentesare kegahane, krepia ave'ave zafafinti noragize, hifi ave'ave trazampinti fikia tagigahazo? A'o, anara osugahaze.
| תוכלו לזהות אותם על־פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על־פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים! |
17 Anahu kante hakare knare zafamo'za, knare raga renentageno, havi zafamo'za havi raga renentaze.
| עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. |
18 Knare zafamo'za havi zafa raga oregahaze, ete havi zafamo'ma knare zafa raga oregahaze.
| עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב. |
19 Miko zafamo'za, knare ragama reontesazana, antagiza matevu'za tevefi atregahaze.
| משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב. |
20 E'ina hu'negu ana kante, zamavu'zmavama hanare zamageta antahita hugahaze.
| אכן, גם עצים וגם בני־אדם אפשר לזהות על־פי פירותיהם. |
21 Hagi mago'a vahe'mo'za Nagrikuma Ra Anumzanti, Ra Anumzantie nehaza vahe'mo'za, mona kumapina ovugahaze. Hianagi iza'o monafi nemania Nafanimofo avesi'ma nevariri'samo'za ufregahaze.
| ”לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי:’אדוני, אדוני‘, אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים. |
22 Ana knazupa rama'a vahe'mo'za anage hu'za Nagrikura hugahaze. Ra Anumzane, Ra Anumzane, Kagri kagifina mono nanekea hu'none. Kagri kagifina havi avamura hunenteta, kaguvaza (mirakol) eri fore hu'nonane hanagena,
| ביום־הדין יאמרו לי אנשים רבים:’אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים‘. |
23 ana knazupa Nagra anage hu'na zamasamigahue, tamagra kasegeni'a amage'onte vahe mani'nazage'na tamagrira tamantahina kena osu'noanki, maniganeho hu'na zamasmigahue.
| אולם אני אענה:’מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!‘ |
24 E'ina hu'negu, iza'zamo ama keni'a nentahi'za amage nentamo'za, knare antahi'zane ne'mo hanave nentake havemofo, agofetu nona kiankna nehaze.
| ”כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן. |
25 Hagi kora nerigeno, tina hageno ne-egeno, zaho kora atuno ana nona eri tagna vazinaku ana'ana hianagi, ana nona eri tagna ovazi'ne. Na'ankure keri kafino tamino havemofo agofetu nona ome ki'negu anara hu'ne.
| שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע. |
26 Hagi iza'zamo, ama Nagri naneke nentahiza amage ontesamo'za, negi vahe'mo noma'a kasepampi kiankna hugahaze.
| לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול. |
27 Kora arigeno, tina hageno ne-egeno, zahomo'ene huno ana nona eri traka hutregeno asaga huramino, razampi tagana taganu vazirami'ne.
| שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל.“ |
28 Jisasi'a ana naneke zamasami vagarege'za mika vahe anante atru hu'namo'za antahi'nazana, kasegere ugagota hu'naza vahe'mokizmi avamentera ozamasmi'ne. Rankva vahe'mo rempi hunezamia kante, hihamu'ane naneke nehige'za nentahi'za muse hunente'za, hakare zamagesa antahi'naze.
| ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע, |
| כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים. |
