Matiu 6
1 Vahe'mofo avure fatgo avu'ava nehanage'za kagezankura kva hiho, monafi mani'nea Neramafa'a mizana ontamigahie.
| ”היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. |
2 Hanki kagrama zamunte omane vahe'ma zamaza hunka keonke'zama zamisunka, ufenkrafahu vahera huzmantege'za ufre'za ugota osiho, havige vahe'mo'za mono nompine (sinagog) kantegane nehaza knara osuo, e'ina hanankeno'a vahe'mo'za kagi erisaga hugahaze. Nagra tamage hu'na nermasmue, hago zamagra mizazmi'a eri'naze.
| אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית־הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
3 Hianagi zamunte omane vahe zamaza hanunka, atregeno hoga kazamo'a, tamaga kazamo'ma hania zana onkeno,
| אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. |
4 e'ina hunka oku'a amigeno, oku'a me'negeno negea Negafa Anumzamo'a mizana kamigahie.
| ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם. |
5 Nunamuma hunaku'ma hanuta, havige vahe'mo'za nehazankna osiho. Na'ankure zamagra mono nompi oti'za mani'ne'za, megi'a kampine oti'ne'za nunamu nehazage'za, vahe'mo'za negazazana osiho. Tamage hu'na Nagra neramasmue, zamagra ko mizazimia eri'naze.
| ”כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית־הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: שכרם אתם. |
6 Hianagi tamagrama nunamu hunaku hanuta, nomofo agu'afi ufreta, kafa eri kiteta Neramafantega oku'a nunamu hiho. Hinkeno oku'aza negea Neramafa'a mizana tamigahie.
| כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי. |
7 Nunamuma hanuta, agu'agesa omne vahe'mo'za revahe revahe hu'za, megi'a vahe'mo'za (gentiles) hantgazankna kea osiho, na'ankure zamagrama antahi'zana, rama'a naneke nehusunkeno Anumzamo'a antahisie hu'za nehaze.
| ”אל תחזרו שוב ושוב על אותה תפילה, כפי שנוהגים עובדי האלילים. הם חושבים שיקבלו תשובה רק אם יחזרו על תפילתם פעמים רבות. זכרו: אביכם יודע מה שאתם צריכים לפני שאתם מבקשים זאת ממנו! |
8 E'i ana hu'negu zamagri knara osiho. Na'ankure antahi onkenageno atupa'ma hu'naza zana ko tamagri Neramafa'a antahi'ne.
9 Amanahu kna hutma nunamuna hiho. Tagri Nafati'moka monafi mani'nane, Kagri Kagimo ruotage huno mesie.
| לכן התפללו כך:’אבינו שבשמים, יתקדש שמך. |
10 Kagri mona kumara esie, Kagri kavesi'zana monafinka nehazankna huno, ama mopafi efore hanie.
| תבוא מלכותך, שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים. |
11 Mago mago knare'ma nesuna ne'zana menina tamio.
| ספק לנו מדי יום את המזון הדרוש לנו. |
12 Kumitia atre'rantegeta, anahu kna huta kumi'ma hurante'namokizmi'a atre'zmanta maneno.
| אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו. |
13 Ana nehunka tatregeta rerahe'zampina uoframaneno. Hianagi hankromofo azampintira taza hunka tavro. [Na'ankure Kagri mona kumamo mevava hugahie. Tamage.]
| עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות, והצל אותנו מכל רע (כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן‘). |
14 Hagi tamagrima kefoza hurmantesamokizmi kumi'zami atrezmante sageno'a, monare nemania Nafatimo'a, kumi'tamia eri atre ramantegahie.
| ”אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. |
15 Hagi vahe'mokizmi kefozazimi atre ozmante snageno'a, monare nafatmimo'a, kefo zantamia atre oramantegahie.
| אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה׳ גם לכם על חטאיכם. |
16 Ne'zama a'o hanuta tavre vahe'mo'za nehaza knara hutma havi tamugosa osiho. Na'ankure e'inahu tamugosa nehanage'za, vahe'mo'za nege'za, ne'za a'o hu'naze hu'za hugahaze. Nagra tamage hu'na neramasmue, ko zamagra mizama'a eri'naze.
| ”כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
17 Hianagi ne'zama a'o hanutma, tamasenire masavena nefretma, tamugosa sese hiho.
| אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, |
18 E'ina hanageno nezama a'oma hanaza zana vahe'mo'za onkeho. Hianagi tamagri Neramafa oku'a nemanimo kagegahie. Nehuno oku'a me'negeno negea Neramafa'a mizana tamagrira tamigahie.
| כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם. |
19 Ama mopafina knare'nare fenona eritru osiho, havi kafamo'ene, krogroheno erihaviza nehanigeno, kumza vahe'mo'za nona anafe hu'za kumza nesaze.
| ”אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. |
20 Hianagi monafinka fenona havi kafamo'ene, krogro ohegeno, kumza vahe'mo'za nona tagana vaziza kumza ose fenotamina, tamagra eritru hiho.
| צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. |
21 Na'ankure fenonka'a me'nenirega, e'i anantega kagu'amo'a megahie.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. |
22 Kavurgamo'a kavufa'mofo rampe tavi me'ne, ana hu'neankino kavurgamo knare huno me'nenigeno'a, mika kavufamofona remsa hugantegahie.
| ”עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. |
23 Hianagi kavurgamo'ma haviza hanigeno'a, mika kavufa hanizamo refitegahie. Hianagi kagu'afi me'nea tavimo asu'ma hanigeno'a, tusi'a hani hugahie.
| אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה זאת! |
24 Mago'mo'a tare kva netrentera eri'zana e'origahie. Na'ankure anamo'a mago'mofona avesra hunenteno, mago'mofona avesi nenteno, mago'mofonte amage nenteno, mago'mofona kefenkami atregahie. Kagra Anumzante'ene zagore'enena erizana eri otegahane.
| אינך יכול לעבוד שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף! |
25 E'ina hu'negu, Nagra neramasmue, tamagrama manisnaza zankura tamagesa antahintahi hakare osuta, naza kavera negahune, igati tina negahune, kukena tavufarera na'a hugahune huta ontahiho. Anampina kavemo'a mani'zana agaterenefi, hipi kukenamo'a tavufa agatere'neo?
| ”משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום־יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. |
26 Namamo'ma hareno vano nehiana keho, zamagra hoza ante'za, kafiza, eri atru hu'za, kave ante'nompina nontazanagi, monare nemania Neramafa ne'zana nezamie. Namamo'za tamagrira tamagaterenafi? A'o.
| תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. |
27 Hagi mago tamimo'ma knare'zama huno mani'zanku'ma antahintahi hakarema hania zamo'a, asimu'a erizazara hugahio? A'o.
| חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם? |
28 Nahigetma kukena huzankura hakare antahintahia nehaze? Flauamo'a nankna huno nehagefi keho, zamagra eri'za e'oriza kukena trora nosaze.
| ”ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! |
29 Ana hianagi Solomoni'a avasese'amo hu'nea knare nare kukena hu'neanagi, ami flauamofo avasese'amo'a agatere'ne.
| ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! |
30 Hianagi Anumzamo'ma, amuma me'nea trazama kukenama huma ante'neana, menina me'neanagi vahe'mo'za okina tevefi eri kregahaze. Ana hu'negu tamagrira Anumzamo'a agatereno kukena hurmantegahie. Tamagra osi'a tamentinti'ne naga mani'naze.
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? |
31 Ana hu'nagu tamagra nanezane tine neneta nakukena hugahune hutma hakare antahintahi osiho.
| ”לכן אל תדאגו לאוכל או ללבוש. |
32 Na'ankure mono ontahi vahe'mo'za, miko zankura nehakaze. Na'ankure monafi nemania Neramafa'a miko zankuma upama hu'nazana ko antahi'ne.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. |
33 Hianagi kota zana, Anumzamofo kumaku'ene, fatgo avu'avazanku haketenkeno, ana maka'zana anazanke huno tamamigahie.
| בקשו לפני הכול את מלכותו של אלוהים וחיו ביושר, והוא ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים. |
34 E'i zanku oki fore hania zankura tamagesa hakare osiho. Na'ankure okizana atrenkeno, agra'a kva krino, mago knare'ma esia hazenkea, ana knazupage knaza megahie.
| ”אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה.“ |
