כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ |
והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ |
ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ |
ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ |
ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ |
ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ |
ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ |
ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ |
ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ |
ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ |
ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ |
אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ |
ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ |
קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ |
הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ |
ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ |
הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ |
ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ |
אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ |
ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ |
ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ |
ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ |
ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ |
וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ |
ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ |
והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ |
כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ |
ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ |
והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ |
ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ |
ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ |
ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ |
ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ |