Matiu 10
1 Jisasi'a amage'ma nentaza disaipol nagara zamagi hige'za ageno, zamagrama hankro'ma ahe natinetre'za, ruzahu ruzahu krima zamagu'afi me'nea vahe'ene, krima erinesaza vahe'ma zamazeri so'e hanaza hanavea zami'ne.
| ישוע קרא אליו את שנים־עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות. |
2 Ana 12fu'a aposol naga'mokizmi zamagi'a ama'ne, pusana, Saimoni'e (Pita'e hu'za nehaze) Andru'a agri negna'e, Jemisi'e Zebeti nemofo Joni nefu'e.
| אלה שמותיהם של שנים־עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), |
3 Filipiki Batolomiuki Tomasiki Matiu zamagire takesi zago eneria nere, Jemis Alfias ne'mofo ene, magora Tadiasi'e.
| פיליפוס, בר־תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן־חלפי), תדי, |
4 Romu vahe ha' renezmantaza Zaretie nehaza nagapinte nera Saimoni'e, hagi magora Judas Iskalioti Jisasima avrezmi'nea Aposolo nere.
| שמעון (מחבורת”הקנאים“), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע). |
5 Jisasi'a ana 12fu'a aposolo nagara hunezmanteno, amanahu ke huno zamavumro ante'ne, Megi'a vahe'mokizmi kaziga oviho, ana nehutma mago Sameria vahe kumapina u'ofreho.
| ישוע נתן להם את ההוראות הבאות:”אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, |
6 Hianagi vanazana, Israeli vahe'ma sipisipigna hu'za fanane hu'naza vaheteke viho.
| כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. |
7 Tamagrama nevusutma, ama'na naneke hiho, Anumzamofo kumamo'a hago erava'o nehie, nehutma,
| לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. |
8 kria eri amane nehutma, fri vahera zamazeri o'netitma, fugo namure'nea vahera zamazeri so'e nehutma, hankrora ahenatitreho. Hankavea amane tamuanki, amane zamiho.
| רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם! |
9 Magore hutma golio, silvo, kopa tamasopare kupina eri'oritfa hiho.
| ”אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. |
10 Nantuma vukura tmavate kutamia e'oriho, mago'a anakrekuro, tamaga none, azompanena e'oritfa hiho. Na'ankure eriza vahe'mo'ma upama haniazana amigahie.
| אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. |
11 Osi taonifi vanazano, kumatema vanazana, haketma erifore hutma aza anampina knarera hu'neo, zamagrane maninetma, vukuma hanaza kna vugahaze.
| בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. |
12 Hagi ana nompima unefresutma, tamagra musenkea huzmanteho.
| כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. |
13 Kegeno ana nompi vahe'mo'ma knare'ma hanagenka, karimpa fru nanekea atregeno ana nonte meno. Hianagi knarema osnagenka, karimpa fru naneke ka'a atregeno kagripi meno.
| אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. |
14 Hanki mago'a vahe'mo'zama muse hu'za tmareontege, nanekema hanazama ontahisagetma, anankumama netresutma tmagareti kugusopa arupopo hunetretma, ana kumara atretma viho.
| בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. |
15 Tamage hu'na neramasmue, Anumzamo'ma keagama refako hu knazupa, Sodomune, Gomora kumate korapa hu'neazana, agatereno ranknaza erigahie.
| אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום־הדין מאשר לערים אלה. |
16 Antahiho, Nagrama humanermantoana afi kramo'za avite'za mani'nafi sipisipi afumo ufrea kna hu'na huneramantoe. Hagi osifave'mo'ma nehia kna hutma kva hunetma, knare antahintahi eneritma, maho namamo nehia avu'ava hutma mago havizana osiho.
| ”אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. |
17 Hu'neanagi vahekura kvahiho, na'ankure kanisolo vahete zamagra tamavre'za vu'za keaga huneramante'za, osi mono nompi omeramante'za sefukno tamigahaze.
| אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי־הכנסת. |
18 Ana nehu'za mago'ene tamavre'za Gavanane, kini vahetaminte vugahaze. Na'ankure tamagra Nagri namage'nentaza nagare. Hagi Nagri nanekea Jiu vahera nezmasamita, megi'a vahera anahu hutma zamasamiho.
| כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי. |
19 Hianagi tamagrima tamavre'za vanagetma, inankna keaga hugahune hutma tamagesa ontahiho. Na'ankure nankna kema hanaza kea, anakna fatgore Anumzamo'a tmasamisnigeta hugahaze.
| ”כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, |
20 Na'ankure tamagra'a ana keaga osugahaze. Hagi tamagri neramafa Avamumo tamagripi efreno hugahie.
| וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם. |
21 Nefu'a ami'mi huno nefuna ahe frigahie, nefa'a mofavre'a anazanke hugahie. Hanigeno mofavre zagamo'za, arera afana ha'rezmante'za zamahe frigahaze.
| ”אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. |
22 Hakare vahe'mo'za Nagri nagima hesaza'zanku ha'reramantegahaze. Hianagi aza'o oti hanavetino refare'ma vanimofona agu'vazigahie.
| כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע! |
23 Hianagi mago kumate'ma vnageno tmazanva hanagetma atretma ru kumate viho. Tamage hu'na neramasmue, Israeli kumapina vuvaga ore'nesageno, Vahe'mofo Mofavrea egahie.
| ”אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן־האדם יחזור. |
24 Amage'ma nentea disaipol nemo'a rempi huzami nera agatereno mani anagamu otrene. Kazokzo eriza nemo'a, kva ne'amofona agate'orene.
| תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. |
25 Amne amage'a nentea ne'mo'a rempima humi ne'a gnara hugahie. Hanigeno kazokzo eri'za vahe'mo'a kva ne'agnara hugahie. Hagi mago nagamofo ugotama huzmante'neasia ne'kuma ugagota hankrore (Belzabul) haniana, naga'amofonena mago'ane havi zamagi zamigahie!
| התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו’בעל־זבוב‘(אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. |
26 Zamagrikura korera osiho, hakare fraki'neazana efore hugahie, hakare'zama oku'a me'neazamo'a efore hugahie.
| אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם. |
27 Nagrama hanimpima tmasamisua kea, masare zamasamiho. Hagi sumi kema tamagesafima antahisaza kea, nomoteti kezatitma hugahaze.
| ”מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים. |
28 Tamufama tamahe fri vahekura korera osiho. Hianagi tamagu'a ahe ofrigahie. Anazanku kore'ma huntesnazana, tamagu'ane tamavufanema teve tirupima kre fanane hanimofo Anumzamofonku korera hunteho. (Geenna g1067)
| ”אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. (Geenna g1067) |
29 Tare kisave nama azeriza osi zagorera netrafi? Ana hu'neanagi, mago zanimo'a mopafina negafa avesi zampintira asgahu orami'ne.
| אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. |
30 Kanunte'ma me'nea kazokara ko miko hampri'ne.
| אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! |
31 Ana hu'negu korera osuo, kagra miko kisave nama'zaga zamagaterenka raza mani'nane.
| לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. |
32 Aza'o vahepi huama huno, Jisasi vahe mani'noe hanimofona, Nagra monafinka Nenfante agrira huama hu'na nagri vahe mani'ne huntegahue.
| ”כל המכיר בי לפני בני־אדם, גם אני אכיר בו לפני אבי שבשמים. |
33 Hianagi aza'o, Nagrima vahepi hufra kisimofona, Nagra monafinka Nenfa avurera agrira hufra kintegahue.
| אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים. |
34 Nagrama e'noa zankura rimpa fruza erino ama mopafi e'ne hunka kagesa ontahio. Nagrama e'noana rimpa fruza erina ome'noe, hagi ha' kazi bainati eri'na e'noe.
| ”אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. |
35 Na'ankure Nagrama e'noana vahe kankamu retro hanenkeno nefana ha' rentesigeno, mofa'amo nerera ha' rentesigeno, Nenofero'a a' nenofero ha' rentesigeno,
| באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. |
36 hagi ana ne'ma ha'ma rentesazana agri'a naga'amoza otiza hara rentegahaze.
| אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני־ביתו. |
37 Aza'o nefano, nererama avesinte zamo'ma ra hanigeno, Nagri'ma avesinante zamo osima hanimo'a, Nagri'ma namage'ma antezantera knarera osugahie. Hanigeno aza'o ne'aguro mofa'agu'ma avesinte zamo'ma ra hanigeno, Nagri'ma avesinante zamo osima hanimo'a, Nagri'ma namage'ma antezantera knarera osugahie.
| אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. |
38 Hanigeno iza'o keka zafa'a erisaga huno namage ontesimo'a, Nagrima namage antezantera knare osu'ne.
| אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי. |
39 Iza'o agra'a nomanizama'are asimu'a atresimo'a, asimura e'origahie. Hagi iza'o Nagriku huno nomanizama'a atresimo'a henka'a asimura erigahie.
| ”מי שרוצה לשמור על חייו – יאבד אותם, ואם יהיה מוכן לוותר על חייו למעני – ימצא אותם. |
40 Iza'o kagrima kavaresiana, Nagri navaregahie. Hagi aza'o Nagrima navaresimo'a, hunantegena e'nomofo avaregahie.
| ”מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. |
41 Aza'o kasanampa ne'ma avaresimo'a, kasnampa ne'mo'ma erisia avamente mizana erigahie. Aza'o fatgo ne' avaresimo'a, fatgo ne'mo'ma erisia avamente mizana erigahie.
| אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה׳ – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. |
42 Hagi azago zasi tintafama taginka namage'ma nentaza nagapinti mago agima omane'nesi mofoma amisamoka tamagerafa hunka mizanka'a erigahane.
| ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך.“ |
