Maki 6
1 Hagi Jisasi'a ana kumara netreno kuma'arega ege'za, amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za avariri'za e'naze.
| זמן קצר לאחר מכן חזרו ישוע ותלמידיו לנצרת – עירו של ישוע. |
2 Mani fruhu knama (Sabat) egeno'a agafa huno osi mono nompi rempi huzamigeno, rama'a vahe'mo'za antahizamo'za, antri hu'za zmagogogu nehu'za anage hu'naze, igati amanahu antahintahia erine? Iza amanahu knare antahintahizana ami'ne, nankna huno kagu'vazana eri fore nehie?
| בשבת הלך ישוע לבית הכנסת ולימד את הקהל. אנשים רבים התפלאו מאוד על חוכמתו ועל הניסים שחולל. אך הם ידעו שהוא אחד מהם ושהוא גר בסביבה וקראו:”הוא אינו טוב מאתנו. הוא סך הכול נגר פשוט, בנה של מרים ואחיהם של יעקב, יוסף, יהודה ושמעון; ואחיותיו גרות כאן בינינו.“הדבר גרם להם עלבון. |
3 Ama kapenta ne' Maria mofavrefi? Jemisi'ma Josefema Judasima Saimonikizmi nempu'zimi mani'ne. Hanki asarahe'za tagrane mani'nazafi? Anage nehu'za ha' arente'naze.
4 Anante Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Kasnampa ne'mofona mika vahe'mo'za antahi amiza, ra agi'a amigahazanagi, kuma'are vahe'mo'za antahi nomizageno, naga'amo'zane, noma'afi vahe'mo'zanena antahi omi'naze.
| ”הנביא הוא מכובד רק בקרב אנשים זרים“, השיב להם ישוע.”בני עירו, בני משפחתו וחבריו לעולם אינם מכבדים אותו.“ |
5 Anampina mago'a kaguvazana Agra eri fore osu'neanagi, mago mago kri vahete azanteno zamazeri so'e huzmantetere hu'ne.
| בגלל חוסר אמונתם לא יכול היה ישוע לעשות שם מעשי גבורה גדולים. הוא רק הניח את ידיו על מספר חולים וריפא אותם. |
6 Hanki zamentintima osaza'zankura Jisasi'a antahintahi hakare nehuno, mago'a kuma tamimpi vano huno, Agra rempi huzami'ne.
| חוסר אמונתם הדהים אותו מאוד. לאחר מכן עבר ישוע מכפר לכפר ולימד את האנשים. |
7 Hagi Jisasi'a 12fu'a amage nentaza disaipol naga zamagi hige'za ageno, tare tare huno hunezmanteno, agru osu havi avamu humazmante hihamu zami'ne.
| הוא קרא אליו את שנים־עשר התלמידים, נתן להם סמכות וכוח לגרש רוחות רעות ושדים, ושלח אותם בזוגות אל הכפרים והערים. |
8 Agra amana hugahaze huno zamasami'ne, Nevanutama bretine, kutamine, zagonena erinetama oviho, azompage eritma viho.
| הוא אמר להם שלא ייקחו איתם דבר מלבד מקל הליכה; לא מזון, לא שמיכות, לא כסף ולא בגדים נוספים או זוג נעליים נוסף. |
9 Tamaga ano vazigahazanagi, tare kukena hutma oviho.
10 Ina nonte'ma vanutma, ana nompinke maninetma ana kumara atretma viho.
| ”בכל כפר הישארו אצל מארח אחד בלבד; אל תעברו ממקום למקום“, הורה להם ישוע. |
11 Hagi mago kumate nevanage'za oramavrege, naneketimi ontahisagetma zamatreta nevuta, tamagareti kugusopa rupopo hunetretma vinke'za, anazama hanaza zamo'a hazenkefi mani'naze huno zamaveri hino.
| ”אם במקום כלשהו לא יקבלו אתכם ולא יקשיבו לכם, לכו משם. אך לפני שתלכו נקו את האבק מרגליכם, כדי שהאנשים יראו שמילאתם את חובתכם ועתה הנכם עוזבים אותם לגורלם.“ |
12 Ana hige'za amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za vu'za, zmagu'a rukrehe hanazegu, mono kea ome huama hu'za mika vahe zmasami'naze.
| וכך יצאו השליחים לדרך. לכל מי שפגשו בדרך קראו לחזור בתשובה ולהפסיק לחטוא. |
13 Ana nehu'za zamagra rama'a havi avamura hunezmante'za, krima eri'naza vahe'mokizimi, masave tagi'za frenezmante'za, zamazeri kanamare'naze.
| הם גרשו שדים רבים, ריפאו הרבה חולים ומשחו אותם בשמן. |
14 Hagi kini ne' Heroti'a Jisasi agi agenkemo'a ra higeno nentahige'za, mago'amo'za hu'za mono ti frezmante Joni fri'nefinti oti'negu kagu'vazana nehie hu'naze.
| גם המלך הורדוס שמע על אודות ישוע, משום שכולם דיברו על הניסים שחולל. המלך חשב את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה, ולכן אמר:”איני מתפלא על כך שהוא יכול לעשות ניסים ונפלאות.“ |
15 Hianagi mago'amo'za Elaiaj'e hu'za nehazageno, mago'amo'za hu'za, agra korapa mani'naza kasnampa vahekna nere hu'naze.
| אנשים אחרים חשבו את ישוע לאליהו הנביא שקם לתחייה; היו שטענו כי ישוע הוא נביא חדש בדומה לנביאים שחיו בעבר. |
16 Hagi mago'ane Heroti'ma nentahino'a anage hu'ne, Joni agenama akafrinoa ne'mo otino e'negahie! Hu'ne.
| ”לא“, אמר המלך הורדוס בהחלטיות.”אני בטוח שזהו יוחנן, האיש שאת ראשו כרתי. הוא קם לתחייה!“ |
17 Na'ankure nefu, Filipi nenaro Herotiasi, Herotima rehanare'nea agenke Jonima huama hu'neazanku, Heroti'a huzmantege'za Jonina ome azeri'za kina nompi ome ante'naze.
| זמן מה קודם לכן שלח הורדוס חיילים לאסור את יוחנן, כי יוחנן אמר שאסור להורדוס להתחתן עם הורודיה – אשת אחיו פיליפוס. |
18 Na'ankure Joni'a hanavetino ke huvava huno Herotina asamino, negafu a'ma rehanarenka a'ma erinanana kasege rufutaginka knare avu'avara osu'nane.
19 Ana higeno Herodiasi'a Jonina rimpa ahenteno ahe frinaku hu'ne. Hianagi ahe ofri'ne.
| הורודיה שנאה את יוחנן בשל כך ורצתה במותו כנקמה, אולם לשם כך היה עליה לקבל את רשותו של הורדוס. |
20 Na'ankure Heroti'a Joninku koro nehuno, kegava krintene. Na'ankure agra antahino keno hu'ne. Joni'a fatgo huno ruotage hu'nea nere. Joni agenke nentahino agogogu hu'neanagi, Jonima hania kema antahinakura muse hu'ne.
| ואילו הורדוס כיבד את יוחנן ולא הרשה להורודיה לפגוע בו, כי ידע שיוחנן הוא אדם ישר וקדוש. הורדוס אהב מאוד להקשיב לדברי יוחנן אף כי גרמו לו מבוכה. |
21 Mago kankamu eforema hu'neana, Herotima kasente'nea kna fore higeno, muse huno kasente'nea kna'are ne'za nenaku atru nehu'za, agri nompima eri'zama e'neriza vahe'ene, sondia vahe'mokizimi ugagota kva vahe'ene, Heroti'a ne'zana ne'ne.
| ביום הולדתו של הורדוס הייתה להורודיה הזדמנות מצוינת להשיג את מבוקשה. המלך ערך מסיבה גדולה לכל האנשים החשובים, לקציני הצבא ולמושלי הגליל. |
22 Herodiasi mofamo'a efreno avoa eme nehagegeno, Heroti'ene ne'za neku zamagima hu'nea vahe'mo'za muse hu'naze. Ana hazageno Heroti'a ana kasefa mofara asamino, na'ankuro kave'masinia zanku'ma nantahi kesnanke'na, amane kamigahue hu'ne.
| בתה של הורודיה נכנסה לאולם ושעשעה את האורחים בריקודים. הורדוס נהנה כל־כך מריקודיה עד שנשבע בפזיזות:”חי נפשי, את יכולה לבקש ממני כל מה שתרצי ואני מבטיח שתקבלי זאת; עד חצי המלכות אתן לך!“ |
23 Heroti'a huvempa huno ana mofara asamino, na'ankuro kavesinesia zanku'ma nantahi kesnankena amane negamina, kegavama kri'noa kumara amu'nompintira refko hu'na kamigahue.
24 Anage higeno ana mofa'mo atiramino vuno, nererankura na'ane hu'na ome antahigegahue? Higeno nerera'a anage hu'ne, mono ti frezmante Joni agenope hunka ome huo huno asamigeno,
| הבת יצאה מהאולם בהתרגשות ומיהרה להתייעץ עם אמה. הורודיה הורתה לה מיד:”בקשי ממנו את ראשו של יוחנן המטביל!“ |
25 ana mofa'mo'a ame huno Herotinte vuno, menintfa Mono ti frezmante Joni agenopa rukafrinka zuompafi antenka erinka eme namisane huno higeno,
| הבת מיהרה חזרה אל המלך וקראה:”אני רוצה את ראשו של יוחנן המטביל על מגש ומיד!“ |
26 Kini ne'mo'a nentahino Joninkura tusiza huno asuragi ante'neanagi, hanave huvempa kema mofa'ama agrane mani'naza vahe zamufi hunte'nea kegu nentahino, i'ora osu'ne.
| המלך נמלא צער רב, אך לא יכול היה להפר את שבועתו בנוכחות האורחים, |
27 Hagi kini ne'mo'a ame huno agenama ome akafri vahe huntegeno kina nompi vuno, Joni agena ome akafrine.
| אז שלח את אחד משומרי ראשו אל הכלא, כדי לכרות את ראשו של יוחנן. השומר כרת את ראשו של יוחנן והביאו חזרה על מגש. הוא מסר את המגש לבת, וזו מסרה אותו לאמה. |
28 Ana ne'mo'a agenopa'a zoumpafi erino vuno, ana mofa ome ami'geno, ana mofamo erino vuno nererana ome ami'ne.
29 Hagi Joni amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za ana kema nentahi'za, avufa'a emeri'za havegampi ome asente'naze.
| כאשר שמעו תלמידי יוחנן מה שקרה, באו לקחת את גופתו וקברו אותה לפי הדת. |
30 Anante Jisasi aposol naga'mo'za, ehanati'za miko'zama nehu'za, vahe'ma rempima hu'zami'naza nanekea eme asami'naze.
| בינתיים חזרו השליחים ממסעם וסיפרו לישוע כל מה שעשו ולימדו. |
31 Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Nagrane enketa vahe omanitega onsia umanikasa hamneno, (na'ankure vahe'mo'za vute'ete hazageno, ne'zama nesaza knazimi omanenegure.)
| ”הבה ניקח חופשה קצרה מן הקהל הרב הזה וננוח במקום שקט – הרחק מכול המולה“, הציע ישוע, כי אנשים כה רבים באו אליהם, כך שלא היה להם זמן לאכול. |
32 Zamagraku vahe omani kaziga vunaku votifi mareri'za vu'naze.
| ישוע ותלמידיו הפליגו בסירה למקום שבו קיוו לנוח. |
33 Hianagi zahufama nevazageno, hakare veamo'za e'irega vazanki hu'za nentahi'za, mopafi rugagi'za miko kumapinti veamo'za kote'za anama umanisare, ko umani'naze.
| אך אנשים רבים ראו אותם בעת שעזבו ורצו לפניהם לאורך החוף; הם כבר המתינו לישוע ותלמידיו במקום שבו עגנה הסירה. |
34 Hagi Jisasi'ma anante uhanitino votifinti'ma takaureno, tusi'a vea kevu nezamageno'a asunku huzmante'ne. Na'ankure zamagra kvazimi omani sipisipigna hu'nazageno agafa huno hakare kea rempi huzami'ne.
| כאשר ירד ישוע מהסירה וראה את הקהל שחיכה לו על החוף, נמלא חמלה, כי הם נראו בעיניו כעדר ללא רועה. הוא לימד אותם דברים רבים שהיה עליהם לדעת. |
35 Hagi kinaga nesegeno'a amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za Jisasinte e'za anage hu'naze, Vahe omani ka'ma kopi mani'nonkeno hago kinaga nesegu,
| עם רדת הערב באו התלמידים לישוע וביקשוהו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות מזון בכפרי הסביבה, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין דבר לאכול.“ |
36 huzmantege'za hozafi kiza mani'naza kumapine, kuma tamimpi vu'za ne'zama nesazazana ome miza seho hu'naze.
37 Hianagi Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Tamagratmi ne'zana zaminke'za neho, hige'za zamagra anage hu'naze, 8'a ikampi eri'za erino miza eriga mizanteti ne'zana mizaseta zamigara hu'ne hu'za asami'naze.
| ”אתם בעצמכם תאכילו אותם.“השיב ישוע.”במה נאכיל אותם?“שאלו התלמידים בתמיהה.”נצטרך הון תועפות כדי לקנות אוכל לכל האנשים האלה!“ |
38 Agra anage huno zamasami'ne, Nama'a breti eri'nazafi ome keho? Huno hige'za ome kete'za e'za 5fu'a bretigi, tare nozame me'ne hu'za hu'naze.
| ”לכו לראות כמה ככרות לחם יש לנו“, אמר ישוע. הם חזרו ואמרו:”יש בידינו חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
39 Anante Jisasi'a amage'ma nentaza disaipol naga'a huzmanteno, zafa asinage hu'nea apepate huzmantenke'za omeri atru, eme eritru hu'za maniho huno huzmante'ne.
| ישוע ביקש מהקהל לשבת על הדשא, ולשבת בשורות של חמישים או מאה איש. |
40 Maka vahe'mo'za refko hu'za mago'a kevufina 100'a vahe nemanizageno, mago'a kevufina 50'a nemanizageno hutere hu'naze.
41 Mani'nageno 5fu'a bretine, tare noza'ene erino kesga huno monafi negeno, Anumzamofontega susu huteno, eri korino amage'ma nentaza disaipol naga'a veva hanazegu nezamino, nozamea anazanke huno refko huno zami'ne.
| הוא לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם ונתן לכל אחד מתלמידיו פרוסת לחם וחתיכת דג, כדי שיגישו לקהל. |
42 Ana maka'mo'za nazageno zamu hu'ne.
| והאנשים אכלו עד ששבעו לחלוטין! |
43 Nene'zama atraza bretine, noza enena zogi'za, 12fu'a eka eka kupi eri avite'naze.
| כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) השתתפו בארוחה, ולבסוף כשנאספו הפירורים והשאריות מהארץ הם מילאו שנים־עשר סלים. |
44 Bretima ne'nazana 5tauseni'a venenemo'za ne'naze.
45 Hagi Jisasi'a ame huno amagema nentaza disaipol naga'a votifi vugote'za kantu Betsaida kaziga vihogu huzmantage'za nevazageno, vahetaminkura viho huno huzmante'ne.
| בתום הארוחה ביקש ישוע מתלמידיו לעלות לסירה ולשוט לבית־צידה, שם יפגוש אותם מאוחר יותר. ישוע עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולשלח אותו הביתה. |
46 Viho huno huso'e huzmanteteno, agonarega nunamu hunaku vu'ne.
| לאחר שעזבו כולם עלה ישוע על אחד ההרים להתפלל. |
47 Kinagama segeno'a votimo'a timofo amunompi nevigeno, Agrake moparera mani'ne.
| בלילה, בזמן שהתלמידים היו בסירה באמצע הים וישוע היה על החוף, |
48 Jisasi'a nezmagege'za, tusi maraguzati'za azotanu tina vakakiza vu'naze. Na'ankure zahomo tusiza huno eme zamaretunefege'za, maraguzati'za nevazageno ko'ma atu masa hu'za nehigeno, Jisasi'a timofo avozare eno zamagatere'za nehige'za,
| הוא ראה שתלמידיו בצרה – שהם חותרים בחוזקה ונאבקים עם הרוח והגלים. בערך בשעה שלוש בבוקר הלך אליהם ישוע כשהוא פוסע על־פני המים, |
49 zamagrama timofo agofetu nevigeza nege'za, zamagesama antahi'zana hankrore nehu'za zamagogo nehu'za krafa hu'naze.
| אולם כשראו התלמידים אדם הולך על־פני המים, נבהלו מאוד וצרחו מפחד, כי חשבו שראו רוח רפאים. |
50 Na'ankure makamo'za nege'za zmagogogu hu'naze. Hianagi hantaka huno anage huno zamasami'ne, Nagragi oti hanavenetita, korora osiho.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו; זה אני!“ |
51 Anage huteno mani'naza ventefi marerigeno, zaho'mo amane nehige'za tusiza hu'za antri hu'naze.
| הוא עלה לסירה והרוח פסקה. התלמידים ישבו שם נבוכים לגמרי ולא הבינו כיצד זה קרה, |
52 Na'ankure bretima tamanasino zami'nea zamofo agafa'a, ke so'e osazageno zamagu'amo hanavetine.
| כי למרות הפלא של הערב הקודם הם עדיין לא הפנימו את מה שקרה. |
53 Hanki kantu kaziga takahe'za Genesareti mopare uhanati'za, votia kina rentete'za,
| ישוע ותלמידיו הגיעו לגינוסר, קשרו את הסירה ועלו לחוף. אנשי המקום הכירו מיד את ישוע, |
54 ana votifinti atineramizageno'a, vahe'mo'za ame hu'za Jisasi'e hu'za keama nehu'za,
55 zamaga re'za vu'za e'za hu'za, ana kazigama me'nea maka kumatamimpinti kri vahetamina sesenku hu'za zamavarente'za, Jisasima mani'ne hu'zama hazankumate vu'naze.
| ומיהרו לספר לכל אנשי הסביבה את דבר בואו. האנשים החלו להביא אליו חולים רבים על מיטות ואלונקות. |
56 Hagi ina osi kumatero rankumatero, hozafi ki'za mani'naza kumapino, Jisasi'ma virega kri vahera zamavare'za maketi kumapi ome zmantene'za, Knare zamatresanke'za za'za kena kamofo atupare azerigahuno huza antahinege'za, kukena'arema avakoma hazamokizmia kri zamimo'a vagare'ne.
| הם נשאו את החולים לכל מקום שישוע הלך – לכפר, לעיר או לשדה – והתחננו לפניו שירשה להם לפחות לגעת בכנף בגדו; וכל מי שנגע בו נרפא. |
