Maki 11
1 Hagi Jerusalemi kuma tava'onte e'naze. Betfakene Betania Olive agonare me'nea kumate ne-eza, Jisasi'a tare amage'ma nenta'a disaipol netre'na huznanteno,
| כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר: |
2 anage huno znasami'ne, Tanagra ugoteta antu kumapi vi'o. Kasefa donki vahe'mo'a agumpi omaninenia kina arente nenigeta ome kenutna, nofira eri katufetna avazu huta e'o.
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. |
3 Hanki ana nehanakeno mago'a vahe'mo, na'a hu'naku nevra'e huno hinketna'a anage hi'o, Ramofona eri'za me'ne hutna hanakeno'a, ame huno atrenketna avretna egaha'e.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “ |
4 Huno huznantegeke karanka nevu'ne ome ka'ana, fegia nomofo kafante rente'nagene ome negene katufe'na'e.
| שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“ |
5 Anante oti'naza vahe'mo'za, na'a hunaku donkia katunefa'e hu'za znantahige'naze?
6 Hazageno Jisasi'ma hu'nea kea nezmasamige'za, anante'ma oti'naza vahe'mo'za knarere hu'za huznante'naze.
| התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר. |
7 Anante ana kasefa donkina avre'ne Jisasinte ne-ene anakreku'zani zafi'ne ana donkimofo agumpi tafevasi nentakeno, Jisasi'a ana agofetu manino vu'ne.
| הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. |
8 Mika veamo'za zaza anakre ku'zimi zafiza kampi vasiza nevazage'za, mago'amo'za zafa asina hozafinti akafri'za kampi tafe vasiza nevazageno, Jisasi'a ana tafete vu'ne.
| רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך. |
9 Hagi kote'za vaza vahe'mo'zane henkama aza vahemo'zanena amrara hu'za ranke hu'za muse hunente'za, Tazahu nera, hosanna ramofo agifi ne-emofona asomu huntesanie! (Sam-Zga 118:25-26)
| הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! |
10 Nerafa Deviti nagapintima ne-emofonkura marerisa Anumzamofona muse hunenteta, Tazahu ne'mofona agi'a ahentesga hanune.
| תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“ |
11 Anante Jisasi'a Jerusalemi kumapi vuno, ra mono nompi ufreno maka'za ome kagino ke vagareteno, atiramino 12fu'a amage'ma nentaza disaipol naga'a zagemo kinaga segeno nezamavareno atreno Betani kumate vu'ne.
| כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה. |
12 Hagi masete'za nanterana Betani kumara atre'za neageno, Jisasina aga ate'ne.
| למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. |
13 Fiki zafa'mofo asina kuronkuro huno ogamanu me'negeno negeno, nezama rente'nenigu kenaku eme ke'ne. Hianagi eme keana asinage me'negeno ke'ne. Na'ankure fiki zafa raga rentekna omane'ne.
| הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה. |
14 Ana higeno ana zafamofonkura anage huno hu'ne, Mago'ene raga oresnanke'za veamo'za tagi'za onegahaze. Anage hige'za amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za ana naneke antahi'naze. (aiōn g165)
| ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165) |
15 Hagi Jisasi'ene amagema nentaza disaipol naga'ane Jerusalemi kumate uhanati'zageno, Jisasi'a ra mono nompi mareriteno agafa huno maketima nehaza vahera zamahenati netreno, zagore netre'za miza nesaza vahe'mokizmi trara erikaha hunetreno, mani'ne'za maho nama zagore netraza tra'ene zagoma rezahema nehaza vahe trara erikaha hutre'ne.
| הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, |
16 Ana huteno feno zantamia mago vahe'mote hutma eritma ra mono nompina aru kitagita vuta eta osutfa hiho huno hu'ne.
| ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש. |
17 Ana huteno agafa huno rempi hunezamino anage huno zamasmi'ne, Amanage huno Anumzamofo avontafepina krente'ne, Nagri nona mika kaziga vea'moza nunamu hanaza no me'ne, hianagi tamagra kumzafa vahe'mo'za fraki nonkuma eri tro nehaze. (Ais 56:7, Jer 7:11)
| ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
18 Hagi ra mono kva vahe'mo'zane, kasegerema ugagota hu'naza vahe'mo'za nentahiza, inankna huta ahegahune hu'za ahesaza kankamunku hakrenaze. Na'ankure zamagra koro Agrikura hu'naze. Hagi maka vahe'mo'za rempima huzamia zankura antri hu'naze.
| ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד. |
19 Ana kinaga Jisasi'ene amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za, rankuma atre'za fegi'a vu'naze.
| באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. |
20 Nantera enevu'za kazana, sifnama Jisasi'ma ahente'nea fiki zafamo'ene arfu'na'amo'a, osapa re'nege'za ke'naze.
| בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. |
21 Pita'a Jisasi'ma hu'nea kegu age'sa nentahino anage hu'ne, Rempi hurami ne'moka ko! Okima sifna kema hunka raga renontenka osaparo hu'nana Fiki zafamo'a osapa re'ne.
| פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“ |
22 Jisasi'a kenona anage huno zamagrira zamasami'ne, Anumzamofonte tamentinti hiho.
| ”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. |
23 Tamage hu'na neramasamue, mago vahe'mo'ma ami agonagu'ma huno, otinka hagerimpi takauro huno tare agesa ontahi amentinti nehuno hanigeno'a, amane ke haniaza huno fore hugahie.
| ”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. |
24 E'ina hu'negu anage hu'na neramasamue. Nazankuma nunamu hunka Anumzamofo antahima kesunka, hago eri'noe hunka kamentinti hanunka erigahne.
| דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! |
25 Hagi otinka nunamu hunakuma hanunka, mago'mo haviza hugante'nesnia zana atrento. Anama hanankeno'a, monafi nemania Nafakamo'a kagri'enena kumika'a atregantegahie.
| אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. |
26 [Hu'neanagi kagra vahe'mofo kefoza atre ozmantesanana, monare mani'nea Nafakamo kagri kefozana ana zanke huno atre ogantegahie.]
| אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“ |
27 Hagi Jerusalemi kumate ete uhanatizageno, Jisasi'a ranmono kumapi nevige'za, ra mono kva vahe'mo'zane, kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'zane, mago'a ugagota kva vahe'mo'zane, nege'za Jisasinte e'za,
| בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ |
28 anage hu'za antahige'naze, Kagra ina hihamure hakare zana eri fore nehane? Iza hihamua kamigenka hakare zana nehane?
29 Jisasi'a zamagrikura anage huno hu'ne, Nagra ete tamagrira mago'zanku tamantahigegahue, ana kenona'a hutenkena, aza hihamu namige'na eri'zana e'nerufi tamasmigahue.
| ”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. |
30 Hagi nasamiho, Jonima mono ti frezmante'nea, zana monafinti e'nefi, vahe'mo erifore hu'ne?
| ”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ |
31 Jisasi'a nehige'za zamagra ohumi ahumi nehu'za anage hu'naze. Tagrama monafintire huta hanunkeno'a, Agra anage hugahie. Hagi nahigetma tamentintia ana zankura nosaze? huno hugahie.
| הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
32 Hianagi vahe'mo eri fore hu'ne, huta osugosune, nehu'za maka veaku koro hu'za atre'naze. Na'ankure maka veamo'za Joninkura tamage kasnampa nere hu'za antahi'naze.
| אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“ |
33 Anage nehu'za Jisasina kenona hunte'ze, ontahi'none hazageno Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Nagranena iza hihamufi eri'zana enerue ontamasmigahue huno hu'ne.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“ |
