Ruku 9
1 Hagi Jisasi'ma 12fu'a amage'ma nentaza disaipol naga'a ke hutruma huteno maka havi avamu'ene krinema eritresaza hanavene hihamune zami'ne.
| יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. |
2 Hanki Anumzamofo Kumamofonku huama nehu'za, kri vahe zamazeri knamarehogu huzmante'ne.
| לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים. |
3 Agra anage huno zamasami'ne, Mago zantfane hutma erineta oviho. Azompafi kupi bretifi zagofi tare kukena erinetma oviho.
| ”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע.”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. |
4 Mago kumate'ma vutma mago nompima umrerinutma, ana nonte manineta, atreta vunakuma hanutma, atretma rankumara viho.
| בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד. |
5 Inaregama vanagenoma vahe'mo'za ontamaresnageta, ana kumateti atreta vukuma hanuta, tamagiareti kugusopa rupopo hunetretma vinkeno, ana avu'avazama hanaza zamo'a hazenkefi manize hugahie.
| ”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“ |
6 Hanki anage'ma hutege'za, atre'za kumatamimpi vu'za eza nehu'za, Knare Musenke huama nehu'za, hakare kaziga kri vahera zamazeri knamare'naze.
| התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים. |
7 Ana knafina Heroti'a rankva ne'mo, ana makazama fore hu'nea zamofo agenke'a nentahino, antahintahi hakare hu'ne. Na'ankure mago'a vahe'mo'za mono ti frezamante Joni frinefinti oti'ne nehazageno,
| כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו:”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ |
8 mago'amo'za Elaija efore hie nehazageno, mago'amo'za mago korapa kasnampa ne' fri'nefinti oti'ne hu'naze.
| או:”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“היו שאמרו:”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“ |
9 Heroti'a anage hu'ne, nagra Jonina ko agena akafri'noanagi, iza e'inahuzana nehige'na agenke'a nentahue? Anage nehuno, Herotia Jisasina kenaku hu'ne.
| ”יוחנן?“תמה הורדוס.”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע. |
10 Aposolo naga'mo'za vu'nazaregati ete ehanatiza, eri'zama eri'naza zamofonkea mika Jisasina eme asami vagare'naze. Anante zamagrike zamavarege'za anampinti atre'za Betsaide nehaza kumate vu'naze.
| לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. |
11 Hianagi tusi'a vahe krerfamo'za Jisasi'ma vu'ne kema nentahiza avaririza vu'naze. Agra muse huno nezamavareno, Anumzamofo kumamofo ke huama huno nezmasamino, krizmima eri atrenogu'ma zamesi'nea vahe'mokizmi kria zamazeri knamare'ne.
| אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם. |
12 Hanki kinagaseno hanima hu'za hiazanku, 12fu'a disaipol naga'mo'za e'za Jisasina anage hu'za eme asami'naze. Ama vahe krefa huzmantege'za tva'onte kuma tamimpina vu'za e'za hu'za mase nonku'ene, ne'za zimigu'ene ome hakreho. Na'ankure vahe omani kokampi mani'none.
| לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. |
13 Hianagi Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Tamagra ne'zana zaminke'za neho. Zamagra kenona hu'za, tagra rama'a ne'zana e'orinonanki, 5fu'a bretigi tare nozamegi huta eri'none.
| ”אתם תאכילו אותם!“אמר ישוע לתלמידיו. אך התלמידים אמרו:”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ |
14 Anampina 5 tauseni'a venene mani'naze. (Anampina a'nene mofavreramina ohamprine) Anante Jisasi'a amage'ma nentaza disaipol nagara huzmanteno, Zamasaminke'za 50'a refko hu'za mago mago kevufina manitere hiho.
| כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. |
15 Anama Jisasi'ma zamasamiaza hu'za amagema nentaza disaipol naga'mo'za, ana maka vahera zamazeri atru hutere hazage'za mani'naze.
| התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל. |
16 Jisasi'a 5fu'a bretine tare noza'ene erino, monafi kesga huno negeno, Anumzamofo susu hunteteno, ana bretiramina eritamanasi zamizmi nehige'za, ana amagema nentaza disaipol naga'mo'za ana ne'zana eri'zami'naze.
| ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. |
17 Ana mikomo'za nazageno zamuma hutege'za, meama'a eritru hu'za 12fu'a eka eka kupi eriri'naze.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים. |
18 Mago zupa agraku Jisasi'a nunamu nehigeno, amagema nentaza disaipol naga'mo'za, tava'onte emani'nazageno anage huno zamantahige'ne, Nagrikura veamo'za iza'e hu'za neheze?
| יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם:”למי חושבים אותי האנשים?“ |
19 Hige'za zamagra kenona'a anage hu'za hu'naze, mono ti frente Joni'e hu'za mago'amo'za nehazageno, mago'amo'za Elaija'e nehazageno, mago'amo'a korapa kasnampa ne' frinefinti oti'ne hu'za nehaze.
| ”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“ |
20 Jisasi'a amanage huno zamantahige'ne. Hianagi tamagra iza'e hutma Nagrikura nehaze? Pita'a ana kenona huno, Kagra Anumzamo hugantegenka (tahoke henka tagu'vazi ne' e'nana ne' Kraisige.
| ”למי אתם חושבים אותי?“המשיך ישוע לשאול.”אתה משיח אלוהים!“ענה פטרוס. |
21 Hianagi Jisasi'a amana kea mago vahere hutma ozmasmitfa hiho huno hunezmante'no,
| ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. |
22 anage hu'ne, Vahe'mofo mofavremo'a ruzahu ruzahu knazampi unefresige'za, mono kva vahe'mo'zane, ugagota pristi vahe'mo'zane, kasegere ugota hu'naza vahe'mo'za, zamefi humiza ahesageno friteno, tagufa zagegnare otigahie.
| ”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע.”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“ |
23 Anante Jisasi'a ana maka'mokizmigu anage huno zamasami'ne, Iza'o namage'ma antenaku'ma hanimo'a, agra'agura age'nekanino maka knafina keka zafa'a erino navaririgahie.
| לאחר מכן אמר ישוע לכולם:”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. |
24 Na'ankure iza'o asimu'a eriso'e hu'naku hanimo'a, asimu'a atregahie. Hagi iza'o Nagriku huno asimu'a atresimo'a, asimu'a erigahie.
| כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. |
25 Mago vahe'mo'ma ama mopafi zankuke nehuno, agra'a agu'amema atresiana, nankna so'eza erigahie.
| מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח? |
26 Iza'o nagriku'ene keniagu'ene agazema hunante'simofona, Vahe'mofo Mofavremo'ma Agra'a masa'afine, Nefa masa'afine ruotge ankero vahe zagamofo masafinema esuno'a agrira eme agaze huntegahie.
| ”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. |
27 Hianagi Nagra tamage hu'na neramasamue, amama otinazafintira, mago'amotma ofrinetma Anumzamofo kumara kegahaze.
| אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“ |
28 Anagema Jisasima huteno, 8'a zagegnanaza evutegeno, Pitama, Jonima, Jemisima, huno zamavarege'za, agonarega nunamu hunaku vu'naze.
| כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. |
29 Nunamuma ome nehigeno, avugosamo'a ruzahu higeno, kukena amo'a tusi efe'nentake hu'ne.
| בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. |
30 Anantera ame huke tare netre Mose'ene Elaijakea oti'nene, Jisasi'enena nanekea hu'naze.
| לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. |
31 Mosese'ma Elaija'ma Jisasi'ma hu'za tusi'a masafi mani'ne'za, Jerusalema Jisasi'ma friteno otino vaniazamofo nanekea hu'naze.
| הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳. |
32 Pita enema mani'naza naga'mo'za zamavutoko hige'za mase'naze. Hianagi zamagrama oti'za nege'za, Jisasi'a tusi'a masa'afi tare netrene oti'za mani'nageno zamage'naze.
| בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. |
33 Anante tare netremoke atrene nevakeno, Pita'a anage Jisasinku hu'ne. Kva'nimoka, amare'ma manunana knare hie. Tatregeta tagufa tona nona kimneno, magora Kagriki, magora Mosesenki, magora Elaijane. Anama hu'nea kemofo agafa'a antahini' osu'neno hu'ne.
| כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר:”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“ |
34 Pita'a anagema nehigeno'a, hampomo tamino refite nezmentegeno, ana hampompi mani'ne'za koro hu'naze.
| בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. |
35 Anante mago agerumo hampompinti anage hu'ne. Ama'i Nagri Mofavre, Nagra huhampri ante'nomo'e. Hanki ke'amofona antahimiho.
| ומן הענן קרא קול:”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“ |
36 Ana agerumo'ma kea huvagama retegeno, Jisasi'a Agrake mani'nege'za amagema nentaza disaipol naga'mo'za ke'naze. Ana hiazanku zamagra kea eri tagane'za mani'ne'za, ana knafina mago vahere hu'za ke'naza'zana ozmasamitfa hu'naze.
| לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. |
37 Nanterana agonaregati eneramizageno, hakare veamo'za eri hantage'za kantega tutagiha hunte'naze.
| כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, |
38 Anante ana vahe amu'nompinti mago nemo'a ranke huno, Rempi hurami ne'moka, keke hugantoanki, magoke ne'mofavre'niagi ko. Na'ankure agra mago mofavre'ni'e!
| ואחד מהם קרא:”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. |
39 Havi avamumo azeri haviza higeno krafa nehigeno, azeri traka hunetregeno, kentu kentu nehigeno, agremo zuzu nehigeno, azeri haviza hutere mago'agnafina nehie.
| שד אוחז בו, הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו מניח לו לנפשו. |
40 Nagra kamagema nentaza disaipol nagaku keke huzmante'na, havi avamura humegi atreho huanagi, zamagra humegi atregara osu'naze.
| התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
41 Jisasi'a kenona huno, Tamentinti osutma fatgo osu vahe ama knafina mani'naze. Nama'a knafi tamagranena mani'nena tamagri knazana erigahue? Avrenka negamofona amare eno.
| ”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“קרא ישוע.”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ |
42 Ana mofavrema avreno ne-egeno'a havi avamumo azeri traka hutregeno, mopafi maseno kentu kentu hu'ne. Hianagi Jisasi'a ana havi avamu ke nesuno, azeri so'e huteno nefana ami'ne.
| לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מפרכס. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו. |
43 Anama hige'za Anumzamofo tusi'a hihamuma nege'za, antri hu'za zmagogogu hu'naze. Anama hu'za mika'mo'za antrima nehu'za zamagogogu nehazageno, Jisasi'a amage'ma nentaza naga'a zamasami'ne.
| כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה. בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: |
44 Ama tmasamisua nanekea eritma tamagu'afi anteho. Vahe'mofo Mofavrea komoru hu'za ha' vahe'mofo zamazampi avre'za antegahaze.
| ”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ |
45 Hianagi ana nanekea zamagritera frakino me'nege'za anankea antahi amara osazageno, zamagra ana nanekemofo agu'agesa'a antahi ama osu'za, azeri akona osu'naze. Ana nehu'za ana kegura koro hu'za antahi onke'naze.
| אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון. |
46 Jisasima amage nentaza disaipol naga'mo'za, agafa hu'za iza rana manigahie hu'za zamagra zamagra hu'naze.
| בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. |
47 Hianagi Jisasi'a zamagu'afi nezmageno, osi mofavre avazu huno eme azeri o'netino,
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו |
48 anage huno zamasami'ne, Iza'o ama mofavrema Nagri Nagifi avreno azeri so'ema huntesimo'a, Nagri navareno nazeri so'e hunantegahie. Iza'o Nagri'ma naveresimo'a, hunantege'na e'nomofo avaregahie. Na'ankure iza'o amuno tamifi anteramino manisimo'a, maka'motma tamagatereno ra vahe manigahie.
| ואמר לתלמידיו:”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“ |
49 Joni'a kenona anage hu'ne, Kva nemoka, negonkeno Kagri kagifi, mago ne'mo havi avamura hunetregeta anara osuo huta i'o hunte'none. Na'ankure agra kamagera anteno tagranena vano nosigu hu'none.
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
50 Hianagi Jisasi'a anage huno zamasami'ne, Tamagra i'o huonteho. Na'ankure tamagri'ma ha'ma reormantesamo'za, tamagri vahe mani'naze.
| ”לא הייתם צריכים לומר לו זאת, “השיב לו ישוע,”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“ |
51 Agrama monafima marerisia knamo tava'oma nehigeno, Jisasi'a Jerusalemi kumate vunaku hanave agesa antahi'ne.
| בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. |
52 Agra mago'a ke eriza vugotahu vahe huzmante'ne. Zamagra Sameria kumate nevnu'za, mago'azana ko ome retro hu'nenageno vunaku huzmante'ne.
| יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. |
53 Hianagi anampi vahe'mo'za ozamavare'naze. Na'ankure Agra Jerusalemi vunaku hu'negeze.
| אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים). |
54 Ozamavare'nage'ne amagema nentaza disaipol naga'afinti Jemisike Jonike nentahike amanage hu'ne Jisasina antahige'na'e. Ramoka tagra ha'manena monafinti tevemo eramino zamaresniegu nehano?
| כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן:”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ |
55 Hianagi Jisasi'a rukrahe huno ke'zanasutege'za,
| אולם ישוע גער בהם, |
56 ana kumara atre'za ru kumatega vu'naze.
| והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר. |
57 Kantega zamagrama nevazageno, mago vahe'mo Jisasinku huno inantegama vanantega nagra kamage' ante'na vugahue.
| בדרך אמר מישהו לישוע:”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ |
58 Hagi Jisasi'a anage huno asami'ne, Afi' kramokizmia nozimia mopagampi me'negeno, monafi namamofona nozamia me'ne. Hianagi Vahe'mofo Mofavre'mofona anu anteharege huno mase'zana omane'ne.
| אולם ישוע השיב לו:”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ |
59 Jisasi'a magomofonku huno, Enka namage emento. Hianagi agra ke'nona huno, Ramoka kotazana, natregena vuna nenfana ome asenteteno.
| בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים:”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו. |
60 Hianagi Jisasi'a huno, Atregeno fri vahe'mo'za, fri vahera asezmanteho. Hianagi kagra vunka Anumzamofo kumaku ome huama huo huno asami'ne.
| ”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע.”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“ |
61 Mago'mo enena anage huno asami'ne, Ramoka nagranena kamage antegahue. Hianagi natrege'na nonirega vuna nagani'a ome huso'e huzmantetena, ena kamage emeantaneno higeno,
| איש אחר אמר לישוע:”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“ |
62 Jisasi'a anage huno asami'ne, Mago'mo'ma hozama erino nevuno, rukrehe rukrehe huno vanimo'a, Anumzamofo Kumapina vugara osu'ne.
| אבל ישוע השיב לו:”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“ |
