Ruku 24
1 Hanki ese knazupa Sonta nanterana rumsa osu'nege'za, mananentake'zama tro hu'nazaza eri'za Jisasi afufga'ama havegampi ome ante'narega vu'naze.
| ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. |
2 Hagi zamagrama vu'za ome kazana, ana havegante'ma runkanire'nea havea rezahe hutrenage'za ke'naze.
| בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. |
3 Hianagi zamagrama havegampima ufre'za kazana, Ramofo Jisasi avufga omnenege'za ome ke'naze.
| הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. |
4 Avufa'a nonke'za tusi zamagesa nentahizageno, masanentake huno efeke kukena hu'na'a netremoke ame hu'ne anante otinake'za,
| הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. |
5 ana a'nemo'za zamagogogu nehu'za, kepri hu'za mani'nageno, ana netremoke anage hu'ne zamasami'na'e. Na'a higeta kasefa huno mani'nea vahekura, fri vahe kumapina nehakraze?
| בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. |
6 Amafina Agra omanine, frinefintira ko oti'ne. Hanki tamagranema Galili mani'neno tamasami'nea kegu tamagesa antahiho.
| ”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ |
7 Vahe'mofo Mofavrea kumike vahe'mofo zamazampi avrentena, rugeka zafare ahesnageno friteno, tagufa kna manino otigahie, huno hu'nea kegu tamagesa antahiho,
8 hu'ne nehake'za ana a'nemo'za Jisasi'ma hu'nea kegu zamagesa nentahi'za,
| הנשים נזכרו בדברי ישוע |
9 ana havegana atre'za rukrehe hu'za vu'za, 11ni'a amagema nentaza naga'ane, ruga'amokizminena maka nanekea ome zamasmi vagare'naze.
| ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. |
10 Hanki ana a'nemokizmi zamagi'a, Makdala kumateti' a' Mariaki, magora Joanaki, Jemisi nerera agi'a Maria ene, mago'a a'nemo'zane, ana nanekea aposolo nagara ome zmasami'naze.
| (אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). |
11 Hianagi anankema nentahiza amne kehaze nehu'za, anankegura zamentinti osu'naze.
| אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. |
12 Hianagi Pita'a otino agareno vuno havegante ome kepri huno agu'afi keana, efeke tavravema ana kinte'naza tavravege me'negeno negeno, rukrahe huno anazanku tusiza huno agesa antahime vu'ne.
| אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. |
13 Ana zupage tare amagema nenta'a disaipol netremokea Emeus nehaza kumate vu'na'e. Ana kumateti Jerusalemi vanazana 11 kilomitanaza me'ne.
| באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. |
14 Zanagra maka'za fore'ma hu'nea zanku naneke hume nevakeno,
| בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, |
15 Jisasi'a Agra'a ehanatige'za magoka ana netrene vu'naze.
| הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. |
16 Hianagi zanavurgamofona rehiza higene Jisasi'e huke ke anke orena'e.
| אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. |
17 Jisasi'a anage huno zanasami'ne, Na'anku ama nanekea tanagra hugantugma hutna nea'e? huno znantahigegene anante zanasunku nehuke uoti'na'e.
| ”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. |
18 Hagi magomofo agi'a Kriopasi'e nehaza ne'mo ana kemofo nona'a huno, kagrake'za Jerusalemi nantu antenka ne-enka amagnafima fore hu'nea zana ontahi'nano?
| אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ |
19 Jisasi'a anage huno zanasami'ne, Nanknaza fore hu'negeta neha'e? Higeno Nazareti Jisasinte'ma fore hu'nea zanku nehu'e. Agra kasnampa ne'kino, Anumzamofo avure'ene, maka vahe'mofo avurera, eri'zama'amo'ene keamo'enana hanavenentake hu'nea ne'ma,
| ”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. |
20 ugagota pristi vahe'mo'zane, kva vahetimo'zane ahesageno frisniegu, avarezamizage'za ahe'za keka zafare hantinaza ne'ku nehu'e.
| אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. |
21 Hianagi tagrama tagesa antahunana, Israeli vahe'mota knazantifinti tahoke ahesia nere huta nentahune. Tamage, ama anazama fore'ma hu'neana 3'a zagegna evu'ne.
| ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, |
22 Hianagi tagripinti ana havegante nanterame ome ke'naza, a'nemo'za antri hu'na ke eme tasamiza,
| אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! |
23 avufa'a omne'nege'za ome negazageno, avana kazankna huke, tare ankero netremoke, kasefa huno Jisasi'a mani'ne huke huna'a naneke eme tasami'naze.
24 Hagi tagripinti mago'amo'za havegantega anaza ome kenaku vu'naze. Mika zanku'ma ana anemo'za hu'nazaza ome kazanagi, Jisasina onke'naze.
| כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ |
25 Jisasi'a amanage huno zanasami'ne, Kasnampa vahe'mo'za hu'naza maka nanekegura negi nenetma tamagu'afina tamentintia nosaze!
| ”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? |
26 Kraisi'a ataza eriteno, masa'afi ufresiana, knarera osugahio? I'o.
| האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ |
27 Huteno anante agafa huno, Mosesinteti vuno maka kasnampa vahe'mo'zama, Agrikuma hu'za krente'naza kea eriama huno zanasamime vu'ne.
| לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. |
28 Hagi zanagrama vunaku'ma hu'na'a kumate unehanatizageno, Jisasi'a ana kumara agatereno vaniaza hu'ne.
| בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, |
29 Hianagi hanavetike agaterenka ovugahane huke zanagra nehuke, hani huza nehianki masetenka vanane hu'ne kazigazi hakeno, ana nompi zanagrane umareri'ne.
| אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. |
30 Jisasima nezama nenaku trate umanineno breti erino, Anumzamofo susu hunteteno, tamanasino agafa huno neznamigeno,
| כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. |
31 zanavurgamo hari higeke Jisasi'e huke ke ankenerakeno, Jisasi'a ru fanane hu'ne.
| לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. |
32 Zanagra zanagra anage hu'na'e, kantegama neokenoma keagama nerasamino, Anumzamofo avontafepinti kema eriama nehigeno'a, tagu'amo'a otianagi, keta antahita osu'no'e.
| השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. |
33 Zanagra anage nehuke, ame huke rukrehe huke Jerusalemi kumate vu'na'e. Jisasima amage'ma nentaza 11ni'a disaipol naga'mo'zane, mago'a naga'moza'nena eri atru hu'nage'za ome nezmagake'za,
| בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: |
34 Zamagra anage hu'naze, tamage Ramo'a otino, Saimoninte ufore hu'ne! Hu'za nehazageke,
| ”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ |
35 ana amagema nenta'a disaipol netremoke kantega fore hu'neazane, breti erino tamanasino znamigeke, Jisasina ke ankerena'a agenke huama hu'na'e.
| השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. |
36 Ana zanku'ma naneke nehazageno'a, Jisasi'a amu'nozimifi efore huno otineno anage hu'ne, Tamarimpa frune maniho.
| בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ |
37 Hianagi zamagra havi avamu negone hu'za zamagesa nentahi'za, antri hu'za koro hu'naze.
| הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! |
38 Ana nehazageno Jisasi'a anage huno zmasamine. Nahigeta korera nehuta, tare tamagutmagesa nentahize?
| ”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? |
39 Ama Nagrani'a mani'noanki nagane, nazanena navako hutma keho. Na'ankure Nagrima hu'neaza huno, hankromofona avufgane zaferinanena omane'ne.
| הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ |
40 Anagema huteno'a, agane, azane anamokizmi zameri hu'ne.
| בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. |
41 Na'ankure zamagra tusi muse nehu'za, antri nehu'za zamentinti nosazageno, Jisasi'a anage hu'ne, Tamagra mago'a ne'zana ante'nazafi?
| על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ |
42 Zamagra kre hagege hunte'nea nozame eri amizageno,
| הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, |
43 anamokizmi zamure erino nenege'za ke'naze.
| וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. |
44 Jisasi'a anage huno zamasmi'ne, Nagra tamagrane mani'nena, anage hu'noe, maka kema Nagrikuma hu'za Mosese kasegefine, kasnampa vahe'mo'za krenaza kefine, zagame avontafepima krente'nea zamo'a nena'a fore hugahie.
| לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ |
45 Anante Jisasi'a zamaza huno antahintahizmia zamazeri ama hige'za, maka Anumzamofo avontafepima krente'nea kea antahini hu'naze.
| ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, |
46 Agra anage huno zamasami'ne, Avontafepina amanage huno krente'ne, Kraisina ahesageno ata erino friteno, tagufa knare otigahie.
| והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. |
47 Vahe'mo'za Agri agifi, zamagu'a rukrahe hanageno, Anumzamo'a kefozazimi eritrezamantesia kea, Jerusalemi kumate erigafa hute'za, mika kokankoka vahete vugahaze.
| ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. |
48 Tamagra Nagritema fore higetma ke'naza zana huama hugahaze.
| אתם עדים לקיום הנבואות האלה. |
49 Hanki antahiho, Nafa'nimo huvempa huno tamigahue hu'nemofona, huntesugeno tamagrite egahie. Hu'neanagi tamagra (Jerusalemi) rankumapi manineta monafinti hanavea eriteta vuta eta hiho.
| עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ |
50 Jisasi'a anage huteno zamavareno Betani vuno azana erisaga hunagamuteno, asomu ke huzmante'ne.
| לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. |
51 Anama hunezmantegeno, Anumzamo'a avregeno zmatreno monafi mareri'ne.
| תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. |
52 Zamagra mono huntete'za, tusi musenkase hume Jerusalemi kumate ete vu'naze.
| התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, |
53 Ana hute'za ra mono nompi mareri'za Anumzamofo agi erisaga huvava hu'naze.
| ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. |
