Ruku 13
1 Jisasi'a anante mani'negeno, Galili vahe'ma Paeroti zamahe frino korazmi erino Anumzamofonte Kresramana vu'zane eri havia huzamige'za, Kresramana vu'naza nanekea mago'a vahe'mo'za eme asmizageno,
| אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית־המקדש. |
2 Jisasi'a anage huno eme zamasami'ne, Tamagra tamagesa antahi'zana, ana Galili vahe'mo'za mago'a Galili vahe'mokizmi zmagetere'za tusi'a kumi hu'nazankino anazamo hige'za, ama knazana eri'naze hutma nehazo?
| ”האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?“שאל ישוע. |
3 Nagra neramasamue, a'o. Hianagi tamagrama tamagu'a rukrehe osanutma, mikamotma anahu hutma frigahaze.
| ”ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם. |
4 Hifi tamagra antahi'zana 18ni'a vahe'ma Siloamu kumate zaza nomo kriteno zamahe fri'nea vahe'mokizmi kumi'zmimo'a, maka Jerusalemi mani'naza vahetmimofo kefozana zamagetere'za hu'naza vahe fri'naze huta nehazo?
| ”ומה בנוגע לשמונה־עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? |
5 Nagra i'o hu'na neramasamue. Hianagi tamagu'a rukrahe osnutma e'inahu kna hutma tamagranena mika frigahaze.
| ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם כשלהם.“ |
6 Anage nehuno, Jisasi'a ama fronka ke zamasami'ne, Mago ne'mofona waini hoza'afina, fiki zafa kri'neankino, nena raga'ama rente'nenigu ome keana, raga'a reonte'ne.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. |
7 Hoza nefa'a, ana hoza'ama kegava kri'nea neku huno kamago, tagufa kafu zagefima etevute hu'na koana, ama zafamo'a raga'a reonteanki antagitro! Nahanigeno mopamofo tima'a eri vagaregahie?
| לבסוף אמר לגנן:’חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה‘. |
8 Higeno hozare kegava nehia ne'mo'a, hoza nefana anage huno asami'ne, atregeno ama kafufina me'nena, agafafina mopa kafina mago'a azeri masavema hu'zana antanena,
| ”’חכה עוד שנה אחת, אדוני‘, ביקש הגנן.’אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. |
9 ragama anaga'a kafufima renteniana, knare hugahie. Hanki raga'ama reontesigenka eme antagi atresane huno asami'ne.
| אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה‘. “ |
10 Mani fruhu (Sabati) knazupa Jisasi'a osi mono nompi umrerino rempi hunezmigeno,
| בשבת אחת כשלימד ישוע בבית־הכנסת, |
11 mago ara 18ni'a kafu zagefi havi avamumo amagena azeri fagagigeno, pripri huno vano nehuno, oti fatgo huno vano nosia ara,
| ראה אישה שהייתה בעלת־מום במשך שמונה־עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף. |
12 Jisasi'a negeno ke higeno egeno, Ama a'moka, krimofo kinafintira katufegantoe.
| ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה:”אישה, הרפאי ממחלתך!“ |
13 Nehuno ana a'mofo agofetu azana antegeno, ame huno ana kri'amo'a vagaregeno oti fatgo nehuno, agafa huno Anumzamofo agi erisaga hu'ne.
| הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים. |
14 Hianagi osi mono nonte kva ne'mofona rimpa he'ne. Na'ankure Jisasi'ma mani fru knazupa (sabat) ana a'mofo eri so'e hunte'negu, maka veara amanage huno zamasmi'ne. 6si'a eri'za eneruna kna me'negu, tamazeri so'e hanie hanutma, e'i ana knafi egahaze. Hanki mani fruhu (Sabati) knazupa tamazeri so'e hanie hutma omeho.
| ראש בית־הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת.”שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!“קרא בזעם אל הקהל.”בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!“ |
15 Hianagi Ramo'a ana kenona'a anage huno asami'ne, Tamagra tavre vahe mani'naze. Makamotma mani fruhu (sabat) knazupa bulimakaotamifi, donki tamimofona kegina zamifinti ti nesnagu katufeta zamavareta novazo?
| ”צבוע שכמוך!“הייתה תשובתו של האדון.”אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? |
16 Hanki ama ara Abraha mofakino, Sata'a zaza kna 18ni'a kafuzagefi kina rentegeno mani'nege'na, mani fruhu (sabat) knazupa katufe netrogeta, mani fruhu knagi anahura osuo hutma nehazo?
| והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה־עשרה שנים?“ |
17 Anagema nehigeno'a, ke ha'ma rentaza vahe'mo'za zamagazegu nehazageno, maka veamo'za hirozantfama hu'nea zankura muse hu'naze.
| דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל. |
18 Anante Jisasi'a amanage hu'ne, Anumzamofo kumara inankna hu'ne? Nazante avame kea hunte'na hugahue?
| ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים:”כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? |
19 Masteti zafamofo raga'a, osi raga'a me'negeno, mago ne'mo erino hoza'afi krigeno hageno ra zafasege'za, hare'za vanoma nehaza namamo'za azankunate nozamima eme kizankna hu'ne.
| היא דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו.“ |
20 Hagi mago'ane Jisasi'a anage hu'ne, Nazante avame kea Anumzamofo kumakura huntena hugahue?
| ועוד שאל:”אל מה אדמה את מלכות האלהים? |
21 Amanahu kna hu'ne, mago a'mo sikoni krenaku rama'a flauapi, osi'a zisti herafinteno eri havia huntegeno, ana mika flauamo zonerea kna hu'ne.
| מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו.“ |
22 Anage huteno, Jisasi'a ranra kuma'tamimpine, osi kumatamimpi ufreno rempi huzamime Jerusalemi vunaku nevigeno,
| בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. |
23 mago vahe'mo amanage huno antahige'ne, Ramoka Anumzamo'ma zamaguma vazi'nea vahera osi'a mani'nafi? Jisasi'a anage huno zamasami'ne.
| פעם שאל מישהו את ישוע:”אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?“ |
24 Osi kafantema ufrenakura hanavetita ufreho. Na'ankure rama'a vahe'mo'za osi kafanteti ufrenakura hanazanagi, uofregahaze.
| השיב לו ישוע:”הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל־הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו:’אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘הוא יענה לכם:’אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?‘ |
25 Nomofo nafa'amo otino kafa erigina, kafante eme otineta vagre vagre nehuta, Ramoka kafa anagiranto! Hanageno ana ne'mo'a huno, igati vahe mani'naze, tamagrira ontmage'noe huno hugahie.
26 Hanigetma tamagra anage hugahaze. Kagrane magopi mani'neta ne'zane, tinena neneta kumatifi rempi huraminketa antahi'nomota neone hanageno,
| ”’אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו‘, תגידו. |
27 Nagra ontamagenoanki, igati vahe mani'naze, Kefo zanke hu vahe'mota amafintira maniganeho huno huramantegahie.
| והוא ישיב:’אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!‘ |
28 Anampina zavira neteta tmavera anikreki nehuta, Abrahamune Aisakine Jekopune, maka kasnampa vahera Anumzamofo kumapina kegahaze. Hu'neanagi tamagrira tamasgafetrena megi'a mani'neta krafa hugahaze.
| ”אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. |
29 E'ina hanige'za maka veamo'za zage hanati kazigati'ene, zage fre kazigati'ene, ruga raga soparegati'ene Anumzamofo kumapi eme eri atru hu'za zamaza tununte (recline) manigagine'za ne'za netrate ne'zana negahze.
| מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. |
30 Hanki henka mani'nenaza vahe'mo'za ugota hanage'za, ugota hu'nenaza vahe'mo'za uhenkategahaze.
| דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים.“ |
31 Anagema nehigeza, Farisi vahe'mo'za e'za amanage hu'za Jisasina asmi'naze, atrenka amafintira ru kaziga vuo. Na'ankure Heroti'a kahenaku nehie.
| באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו:”המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!“ |
32 Jisasi'a huno, Afi' kragna vahera amanage huta ome asmiho, antahiho havi avamu'tamina hunentena, kri vahera menine oki'nena zamazeri neganamrena, anante knazupa eri'zama erivagareku e'nore uhanatigahue.
| ישוע השיב להם:”לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. |
33 Tamage Nagra menine oki'nena vuna tagufa knazupa uhanatigahue. Na'ankure kasnampa nera, Jerusalemi kumamofo megi'a ahe ofrigahaze.
| כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים. |
34 Jerusalemi kumare, Jerusalemi kumare, Kva huo! Anumzamo huntegeno kagriku'ma e'nea kasnampa vahera zmahenefrinka, havenkno zamahe'nane! Nama'a zupa Nagra mofavre raminka'a, a' kokoremo anenta'a agekona kampi azeri franekiaza hunaku huanagi, kagrira kave'nosie!
| ”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רצית. |
35 Hagi antahiho, nonkumatmimo'a vahe omani kokankna hugahie. Nagra anage hu'na neramasamue, tamagra Nagrira onage mani'nesageno mago knama esigetma, anage hugahaze. Ramofo agifi ne-emofona asomu huntesie hutma hugahaze.
| והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו:’ברוך הבא בשם ה׳!‘“ |
