< Ruku 12 >

1 Anama nehazage'za mika veamo'za emeritru nehazageno, rama'a tauseni'a vahe'mo'za titipa hu'za zamagiareti orentrako arentrako hu'naze. Pusantera Jisasi'a rukrahe huno, amage' nentaza disaipol naga'a zamavumro ante'ne, Farisi vahe zamuzmakura havige vaheki kva hiho.
ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃
2 Na'ankure mago'zamo'a refiotegahie. Hakare'za oku'a me'nesnia zana, henka'a amate fore hugahie. Hakare zama refitenesnia zamo'a, amate efore hanige'za kegahaze.
ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
3 Inankna kema hanimpima hu'nesana kemo'a, masare eama hanige'za vahe'mo'za antahigahaze. Hagi sumike'ma oku'a hunaraginte'pinkama hu'nesanana, anagamu nomumpare marerino huama hanige'za antahigahaze.
לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃
4 Rone'nimotma, Nagra neramasamue, avufgama ahe frisimofonkura korera osiho. Anama hutesu'za henka'a, mago'enena zamagra anara huoramantegahaze.
ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃
5 Hu'neanagi Nagra kore kea huneramantoe, Tamagri'ma tamahe frino hanave'areti tevefima tamasga hu'tresimofo korora hunteho. Nagra neramasamue, Agri korera hunteho! (Geenna g1067)
אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067)
6 Hagi 5'a kisave nama tare kasage zagore netraze. Ana nehazankino Anumzamo'a ana namazagagura agera nokanie.
הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃
7 Hagi tamagerafa nehue, tamasenire'ma me'nea tamazokara maka kohampari'ne. Korera osiho! Tamagara rama'a kisave namazaga agateretma ra'za mani'naze.
ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃
8 Nagra neramasamue, iza'o Nagri nagi nagenkema vahe'mokizmi zmavurema huama hanimofona, Vahe'mofo Mofavremo'a, Anumzamofo ankeromo'kizimi zamurera agi'a huama hugahie.
ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃
9 Hu'neanagi mago'mo'ma Nagriku'ma onke'noe huno vahe zamufi hufrakisi'mofona, Anumzamofo ankeromokizmi zamavurera Nagranena, zamagrira ozamage'noe hu'na hu frakizmantegahue.
ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃
10 Hagi iza'o Vahe'mofo Mofavre mago kema huhaviza huntesimofona, kumi'a eri atrentegahie. Ana hugahianagi iza'o Ruotage Avamumofo huhaviza huntesimofona, kumi'a atreontegahie.
וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃
11 Hu'neanagi, osi mono nonte kva vahete'ene, ruga'a kva vahetema tamavre'za vanageta, nanege hugahune hutma tamagesa ontahiho.
וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃
12 Na'ankure Ruotage Avamumo kema huku'ma hanaza kea rempi huramisigetma ana knafina hugahaze.
כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃
13 Tusi'a veapinti magomo'a amanage huno Jisasinku hu'ne, Rempi hurami nemoke, nenfuna asamigeno nerfama erisanti haregaha'e huno anterante'nea zampintira, refako hunamino.
ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃
14 Jisasi'a ana kenona huno, Kagri'ene negafu amu'nompina, iza kva mani'nenka kezani'a nentahinka refko huzananto huno hunante'ne?
ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃
15 Anante amanage huno zamasmi'ne, Kva hiho! Maka'a ruzahu ruzahu agraguke antahizamofona ha' renenteta, kva huta maniho, vahe'mofo mani'zana fenoma eri'zampina omnene.
ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃
16 Nehuno fronka ke zamasmino anage hu'ne, Mago afufenone ne'mofo hozamo'a, so'eza huno hakare'a raga rentene.
וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃
17 Ana ne'mo'a anage huno agesa antahi'ne, nezani'a erintesua nona omaneanki nagra nankna hugahue?
ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃
18 Nagra ne'zama erinte nona tagna vazina erira huna kitena, anampi maka ne'zane, mago'a zani'a erintegahue huno antahi'ne.
ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃
19 Anantera nagrani'agura anage hugahue, nagra rama'a kafufima nazama hania zantamina eritru huankina mani fru hu'nena tine nezane nenena musenkase hugahue hu'ne.
ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃
20 Hianagi ana ne'ku Anumzamo'a anage hu'ne, kagra neginagi vahe maninane! Meni kenageke frigahananki, maka'za eri atru hu'nanazana iza erigahie hu'ne?
והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃
21 E'inahu'za zamagra'aguke nentahiza mopafi fenozmima eritru hanaza vahe'mokizmia fore huzamigahie. Hianagi Anumzamofontera e'inahu vahe'mokizmia fenozazmi omnene vahe mani'naze.
זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
22 E'i ana agafare Jisasi'a amanage huno amage'ma nentaza disaipol nagara zamasmi'ne. Tamagra tamavufagura antahintahi hakare osiho. Nane'za neneta manigahune, nankukena antanita tavufa refitegahune huta osiho.
ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃
23 Na'ankure tasimuma erita manizamo'a ne'zana ageteregeno, tavufamo'a kukenama hu'zana agaterene.
הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃
24 Namamofo keho, zamagra hoza kriza ne'zana nogafize. Nezama erinte'za nesaza nona omne'neanagi, Anumzamo ne'zana nezamie. Tamagra namamofona agatereta raza vahera mani'naze.
התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃
25 Mago'mo tamagripintira antahintahi hakarema haniazamo'a, asimu'a osi'a erizaza hugahio?
ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃
26 Tamagrama ama osizama osanutma, na'a higeta mago'a zankura antahintahi hakare nehaze?
ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃
27 Inozamo'ma hageno amosrema neheaza keho. Zamagra mragu'za atiza kukena hatiza nontanize. Hianagi Nagra neramasamue, kini ne' Solomoni'ma avasese'ane kukena hu'neanagi, ama flauamofo amosaremo agetereno knarezantfa hu'ne.
התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃
28 Hianagi Anumzamo'a meni mesigeno okima eriza tevefima kresnaza inozana e'inahukna huno kukena hunezmanteanki, Osi tamentintine vahera! Anumzamo'a agetereno vahe'mota kukena huormantegosio?
ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃
29 Naneza neneta, nanti negahune huta antahintahi hakarea osiho.
גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃
30 Na'ankure zamentinti osu vahe'mo'za anazankura tusi'za hu'za nehakaze. Hianagi tamagri, Neramafa'a atupama hanaza'zana ko antahino keno hu'ne.
כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃
31 Hu'neanagi kotazana, Anumzamofo kumaku haketenkeno, ana miko atupama hanaza zana tamigahie.
אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃
32 Onensa sipisipi afu kevumota korora osiho. Na'ankure tamagri Nafatmimo'a, mona kuma'a muse huno tamiku hu'ne.
אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃
33 Afufenontamia zagore atretma, zago erita amunte omane vahe nezminkeno monafi fenozantamimo'a meno, anazamo'a monafina havizana nosanageno, kumzafa nosesageno, havi kafamo'za eri havizana osu kumapi antegahaze.
מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃
34 Na'ankure feno zanka'ama me'nenirega, anantegage kagu'a antegahane.
כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
35 Hagi Kukena tamia huta, tro huta mani'neta, tavi tamia rekru hutma maniho.
מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
36 Kva'zmimo arave hu nezantegati esigu kva hu'za manine'za, kafante eme vagre vagre nehige'za, ame hu'za anagi nentazankna huta kva huta maniho.
ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃
37 Hagi kazokzo eriza vahe'mo'za, kva zmimoma esigu kva hu'za mani'nesaza vahe'mo'za muse hugahaze. Tamage hu'na neramasamue, Agra'a ana kva nemo amu'nofi nehuno, kukena'a eri atupa huteno, eri'za vahe'a hanige'za zamaza tununte mani kaginesageno, kavera agra eme zamigahie.
אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃
38 Kenege esio, kotu avame esio, zamunte'za kva hu'za maninesageno, eme zamagesia kazokzo eri'za vahe'mo'za, muse hugahaze.
ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃
39 Hu'neanagi ama'nankea antahiho, mago nomofo nefama e'i knazupa kumzafa vahe'mo'za noni'a tagna vazigahaze huno antahinesuno'a, kvagrino mani'neno zamatresige'za noma'a tagna vaziza uofregahaze.
וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃
40 Tamagranena tamavu anteta kva huta maniho. Vahe'mofo Mofavremo'a, omegahie huta hanaza knafi, egahianki kva hutma maniho.
לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
41 Pita'a anage huno antahige'ne, Ramoka ama fronka kea tagrikuke nehampi, maka vaheku'ene nehane?
ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
42 Anante Ramo huno, Knare antahizanteti eri'zama'a erifatgo nehania ne'mofo kva'amo'a, huntenkeno mago'a eri'za vahe'a kva krinezmanteno, nezama nesaza zana kna fatgore refko huzamisia vahera iza'e?
ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃
43 Ana kazokzo eriza ne'mo'ma eri'zama enerino mani'nenigeno, kva'amo'ma eme kenimo'a, asomu erigahie.
אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃
44 Tamage hu'na neramasmue. Ana nera kva'amo'a huhamprintenkeno, maka zama'a kegava hugahie.
אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃
45 Hianagi ana kazokzo eri'za ne'mo'a agu'afina huno, kvanimo'a za'za kna maniteno egahie nehuno, agafa huno eri'zama eneriza kazokzo eri'za vene'nene, ananene nezmaheno, ne'zana neneno, aka ti neno neginagi nehuno,
והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃
46 kva'amo egahie huno antahiominesia knare'ma esuno'a, eme aheno rutaneteno, zamentinti osu vahe'mo'za manisaza kumapi antegahie.
בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃
47 Hanki ina kazokzo eriza ne'mo'ma, kva'amofo avesizama keno antahino hu'neno, ana avesimofonte kva osuno, amagema ontesimofona rama'a zampi azeri haviza hugahie.
והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃
48 Hianagi iza'o antahino keno osu'neno, knaza erigaza hu'nesimo'a, osia knokeve erigahie. Maka vahe'ma rama'ama zminemofompintira, mago'ane rama'a ante agofetu hu'za amisazegu hugahie. Hagi izano antahimino rama'a ami'nenimofompintira, mago'ane rama'a erinaku agesa antahigahie.
49 Nagra ama mopa teve taginteku e'noe. Nagri'ma navesiana tevea rukru hanie!
להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃
50 Hianagi tusi'a knazamo navega ante'neankina ti freankna hu'na, ana kanazampina ufretena atiramisugeno, ana knazupa vagaregahie!
ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃
51 Tamagrama tamagesama antahi'zana, ama mopafina rimpa fru'za erina enofi? A'o, amu'nontamifina atane'za eri'na e'noe.
החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃
52 Meninena mago nompi 5fu'a naga mani'nenamo'za amunozamifina atane'za fore hanigeno, tagufamo'za refko hu'za taremokiznia ha' reznantesageke, taremokea tagufamokizmia ha' rezmantegaha'e.
כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃
53 Famo tremokea refko huke, nefa'a nemofo ha' rentena, nemofo'a nefa ha' rentegahie. Anazanke huno nerera'a refko huno mofa'amofo ha' rente'na, mofa'amo'a nererana ha rentegahie. Mago a'mo'a nenoferona ha' rentesigeno, nenofero'a, vemofo nererana ha' rentegahie.
האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃
54 Hagi Jisasi'a anage huteno, tusi'a veara anage huno zamasami'ne, Kazageno hampomo zage ufretegama reraga higeta, ko arugahie nehazageno, kora nerie.
ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃
55 Hanki mago kaziga asoparegati (sauti) zahoma erigeta, zage ha hugahie nehazageno, ana nehie.
ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃
56 Tamagra tavre vahere! Tamagra mopafine monafinema fore hiazana refko hutma negaze. Hianagi menima ama knafima fore'ma hiazana na'a higetma refko hutma nonkaze?
החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃
57 Hagi nahigetma tamagra'a refko hutma fatgoma hu'neazana nonkaze?
למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃
58 Na'ankure magomo naneke huganteku kavreno kanisol vahete nevanigenka, karankama nevanuta, ko keaga hunka agranena erifatgo huo. Ana'ma osnanana ana ne'mo'a kavreno ke refkohu nete vanigeno, kavreno kina nonte kva nete kantena, kina hugantegahie.
כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃
59 Nagra anage hu'na neramasamue, ana kina nompi mani'neta, zagoma miza segahaze huno hurmantenesiama'a miza sevagareteta atiramigahaze.
ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

< Ruku 12 >